מהי דעת הרב על שיטת המגירות כדרך בעבודת ה’?

אינני מכיר אותה כראוי. אולם מספר פעמים שמעתי הדרכות על פי שיטה זו, והיתה בהם עמדה קיצונית, שהסירה מהאדם אחריות לבחור בטוב. כאילו עצם האמונה בה' צריכה לסדר את הכל, וזוהי הדרכה שמנוגדת לדרכה של תורה. ופעמים שההדרכה היתה להתעכב מלעשות את מה שחייבים לעשות על פי הדרכת התורה, מפני שלא היתה עם המצווה הזדהות מלאה. אמנם יתכן מאוד שאלו היו הדרכות שאינן מעיקר השיטה, ואולי נתנו על ידי תלמידות שאינן מכירות אותה כראוי.