מלכים א’ פרק ח’ פס’ טז’: "מן-היום אשר הוצאתי את-עמי את-ישראל ממצרים לא-בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על-עמי ישראל" שאלו כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין בחירת בית דוד לבין בחירת י-ם כמקום המשכן בדברי שלמה המזכיר את דבר ה’ אל דוד (בפס’). אני עניתי, כי הקשר בא לידי ביטוי במבנה של המשפט בו השם דוד מופיע בהקשר של ’עיר’ ז"א - ’עד עכשיו לא בחרתי בעיר, עכשיו בחרתי בדוד’. בהיות ירושלים הקדושה עירו של דוד ("עיר דוד") מכאן נובע הקשר בין בחירת שושלת דוד לבין בחירת עיר המשכן. אך בתשובה הכתובה בספר הלימוד נאמר שיש לחלק את המשפט ל2 וכי החלק הראשון הינו - "לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל", מחלק זה ניתן להסיק בדרך השלילה שאם בעבר לא בחר ה’ בעיר מסוימת בהווה בחר ה’ בירושלים כעיר מקדש. והחלק השני הינו - "ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל", חלק זה ניתן להסיק על בחירת בית דוד. ולכן הקשר נובע מהיות שני החלקים באותו משפט. אשמח לקבל את התיחסותכם שתעזור לי לקבל סופית את תשובת הספר אשר לא הרחיב בנימוקים.

בספר שמואל דוד מבקש לבנות את בית המקדש אולם ה' מונע זאת ממנו מפני "הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל . . . למה לא בניתם לי בית ארזים" (שמואל ב', ז, ז). משמעות התשובה היא שכל עוד לא היה עם ישראל מאוחד כעם, דבר שמתבטא במציאות של מלך, אלא מפורד לשבטים לא היה שייך לבנות את בית המקדש אבל כשדוד נבחר להיות מלך על ישראל ולהקים את שושלת המלוכה יש עניין ביצירת מרכז רוחני אחד לכל העם, הוא בית המקדש. לכן דוד עושה את כל ההכנות לבניית המקדש אף שהוא אינו יכול לבנות אותו (מפני שמלוכה עוברת בירושה ועד שלא מלך בנו של דוד לא רואים כאן שושלת מלוכה ובדברי הימים ישנה סיבה נוספת, שדוד היה עסוק במלחמות ולא ראוי שאדם שהרג אנשים, אף שזה היה מצוה, יבנה את בית המקדש). לכן גם כשנתן הנביא נשלח לומר לדוד שהוא לא יבנה את בית המקדש, הוא אמר לו בנוסף, שמלכות דוד תמשך לעולם. ואת הרעיון הזה מזכיר שלמה בתפילתו.