בפרשת תרומה יש צווי ותאור של כלי המשכן. הפרשה מתחילה בתיאור הארון והכפורת עוברת לתיאור השולחן והמנורה אך ממשיכה לתאור יריעות המשכן הקרשים ומזבח הנחושת במקום לתאר ולצוות על מזבח הזהב (הקטורת ) שהיה בסמוך למנורה ולשולחן, תאור של מזבח הקטורת ניתן למצוא רק בסוף פרשת תצווה. מדוע? אור החיים מנסה לתרץ אך לפי דעתי תשובתו לא מישבת את הדעת. אשמח לקבל תשובה או / ו מראה מקום לפירוש אחר.

האור החיים הקדוש (שמות כה ט) מסביר, שמאחר ושלמה גנז את מזבח הזהב של משה רבינו ולא השתמשו בו בבית המקדש, הוא נכתב בנפרד משאר הכלים. הספורנו (ל א) מסביר, שעניין שאר הכלים להשרות את השכינה בקרב ישראל ועניין הקורבנות לגלות את כבוד ה' בבית המקדש. אבל עניין הקטורת הוא שונה, עניינה של הקטורת לכבד את ה' לאחר שקיבל ברצון את עבודת עמו ישראל. ובמילים פשוטות יותר, כל ענייני בית המקדש הם עבודת ה' והשראת השכינה (השפעה מהקב"ה אל האדם) אולם עניין הקטורת היא לכבד את ה' על שהשרה את שכינתו (מהאדם אל הקב"ה). וכך גם מסביר הרמב"ן, שעניין הקטורת היא לכבוד ה' ולכן מזבח הקטורת נכתב בסוף. וזהו הרז שנמסר למשה על עצירת המגפה, שעל ידי זהירות בכבוד ה' המגפה נעצרת.