שלום רב! אני ילד דתי לאומי שאוהב מאוד מוזיקה, ובנושא הזה נוצרות הרבה מאוד בעיות מבחינת דת. ישנה תוכנית "כוכב נולד" שהיא תחרות זמר ציבורית בטלויזיה בערוץ 2. בגלל שאני אוהב גם שירים ישראליים, כי לפעמים זה קצת משעמם לשמוע רק מוזיקה חסידית, אני דלוק על התוכנית הזאת. עכשיו כבר יש את העונה השישית. התוכנית הזאת היא תוכנית מעורבת, ולכן ישנה את הבעיה ששומעים בנות, ורואים אותן כשהן שרות. אני בן אדם שקצת קשה לו לקבל דבר שלא הולך לטובתו, ולכן קשה לי לשהשלים עם העובדה שאסור לי לשמוע בנות, כי לצערי, יש יותר בנות ששרות יפה מאשר בנים, וזה מטריף אותי. גם עם תעניות אני לא מסתדר. בתעניות כמו צום י"ז בתמוז, ושלושת השבועות שבאים אחריו, ותשעת הימים. יש גם את ספירת העומר, ויש גם צומות כמו צום גדליה, תענית אסתר, וכו’. בספירת העומר המשפחה שלנו נוהגת להקל, ולכן אני מקשיב למוזיקה בימים אלו. על שלושת השבועות ובתשעת הימים, שמעתי דעה של רב אחד של ישיבת הסדר כלשהיא, שאומרת שמותר לשמוע רק את מה ששומעים במשך השנה, אך כאן הוסיף הר"ם של הכיתה המקבילה עלי, שכאן מתעוררת השאלה מה אנחנו שומעים במשך השנה, והשאלה הזאת מטריפה אותי. מה זאת אומרת "מה אנחנו שומעים במשך השנה"? כששומעים את השאלה מבינים שצריך להחמיר ולא לשמוע סוגי מוזיקה משונים, וזה דבר שהרבה זמן שתקתי, אבל זה דבר שלא מתקבל על הדעת! איזה מין דבר זה לא להרשות לאנשים לעשות דברים שהם אוהבים? אני גם אף פעם לא שמעתי הסבר שיסביר לי כמו שצריך, למה מה שאני עושה הוא לא נכון, ולמה יש מקום לאסור לשמוע מוזיקה מסויימת! וזה לא הכל! פעם אחת אני נסעתי עם שלושה חברים למקום כלשהוא, שארבעתינו היינו אמורים לישון שם בשבת, ושניים מחבריי ואני דיברנו על "כוכב נולד", והחבר השלישי שלי, שבמקרה אביו הסיע אותנו, והם ככה חסידים ואולי גם חרדים, וזה למרות שחברי לא לומד בחיידר. וכמה שבועות או חודשים לאחר מכן הוא אמר לי שלא היה נעים לא שדיברנו על התוכנית הזאת, בגלל שאבא שלו ומשפחתו הם חרדים ואין להם טלויזיה בבית, והתוכנית הזאת לא בדיוק מיועדת לאנשים דתיים. אמרתי לו, שעם כל הכבוד לאבא שלו ולו, עד כמה שאולי באמת היינו צריכים לדבר קצת יותר בשקט, אבל הנושא לדיבור, שהוא היה הבעיה של חברי, היה בסדר גמור. לא דיברנו על דברים או מסרים לא טובים שיש בתוכנית. פשוט אמרנו מי יודע לשיר, ומי לא. ועוד הוספתי, שבכלל כל העניין הזה של לאסור לשמוע מוזיקה, וכל הבעיה עם התוכנית בכלל לא נראה לי. אני יודע שלא שואלים אותי, אבל איזה מין דבר זה לאסור עלינו דברים שכאלה. לא לרצוח אני מבין, ויש גם גויים שרוצים שיהיה עולם של שלום והם לא הורגים, ולא בגלל שהתורה שלנו אמרה לנו את זה. אלא כי זה מה שאומר ההיגיון הפשוט. אבל לאסור לשמוע מוזיקה מסויימת, או עוד דוגמא: לעשות "סלקציה" לאוכל, ולחלק לקבוצות "כשר" ו"לא כשר", ומותר לאכול רק מהקבוצה של כשר, וזה נוגד בצורה חד משמעית את ההיגיון הפשוט ביותר, ולי זה נשמע אפילו יותר פשוט מאשר לפתור 2=1+1. וככה אמרתי לחבר שלי באותן מילים בדיוק: "זה יוצר אווירה מאיימת!" אל תעשה פה, אל תעשה שם, ואני זוכר שפעם המדריך שלי בקיטנה אמר "הקב"ה מבקש מילדים קטנים כמוכם, בסך הכל להתפלל בבוקר במשך עשרים דקות, חצי שעה. מה כל כך קשה בזה?" אז זהו שזה קשה, וזה לא רק להתפלל בבוקר, כפי שאתה רואה ממה שכתבתי למעלה, וזה רק מיליונית מהחוקות שהוא נתן לנו. ובכוונה אני אומר חוקות, כי זה ממש לא מובן לי. דבר אחד אתה חייב להבין עלי, ואת זה גם אמרתי לחבר שלי: אני לא יכול לחיות בלי מוזיקה, ובמיוחד בלי מוזיקה ישראלית. זה אני. אני יודע שיש תחרויות זמר חסידיות אבל יש לי איתן כמה בעיות. א. אני לא כל כך אוהב מוזיקה חסידית כמו שאני אוהב מוזיקה ישראלית. ב. אין שם את הפירסום בטלויזיה ובאינטרנט, כמו שיש ב"כוכב נולד" ואז: ב.1. איך אני אוכל לצפות בזה אם אין פירסום? ב.2. איך אני אוכל להשתתף בזה אם המטרה שלי זה שיכירו אותי יותר אנשים בתור זמר? (אני כמובן מתכוון להשתתף בתחרות זמר כשאני אגיע לגיל המתאים לכך.) ג. זה לא שווה כמו ב"כוכב נולד" שיש מעבד, כלים, נגנים, מיקרופונים מעולים, קבל גדול, מנחה, שופטים, דואטים, ספיישלים עם זמרים גדולים כמו "מתי כספי", ואחרים, או ספיישל שירי ילדים. גם אם אפשר היה לא הייתי רוצה להיגמל מהאהבה שלי כלפי מוזיקה, ובעיקר מוזיקה ישראלית. אני גם לא מבין: למה אי אפשר לשמוע בנות? למה אי אפשר לראות את הזרועות של הנשים כשאין לשמלות שלהן שרוולים? זה לא שאני מתאווה כל יום לראות ולשמוע בחורה, אבל למה זה עד כדי כך נורא שיש אנשים שבגלל זה אין להם טלויזיה בבית? ולמה אסור לשמוע שירי אהבה? פוחדים שזה ישפיע עלי? שאני אציע לבחורה חילונית נישואים? הרי זה מגוחך ומטופש! אומנם אני לא עושה טובה לקב"ה עם העובדה שאני דתי, אבל למה זה נראה כאילו הקב"ה בכוונה מנסה לגרום לי שלא ללכת אחרי מצוותיו? אני רוצה כשאגדל להיות ב"כוכב נולד" ואני רואה שיש במשך העונות גם אנשים חובשי כיפה, אבל אמא שלי אומרת לי שזה לא אומר שהם דתיים, אלא מקשר ביולוגי בלבד. אבל יש שם שומרי שבת, והעונה גם יש בחורה שהוריה הם מסורתיים, והיא לאט לאט מתחזקת! היא לובשת בכל השידורים חולצה עם שרוולים ארוכים, וחצאית, ולפעמים אפילו מכנסיים מתחת, וזה פשוט מדהים איך שהיא מסוגלת להיות צנועה ויפה בו זמנית! והיא גם מקפידה (למרות שיש לה קצת פיקשושים), שלא ליצור מגע עם בחורים. למה אי לא יכול ללכת לתוכנית? אילו עבירות יכול להיות שאעשה כי זה "כוכב נולד"? לראות בנות בשמלות לא צנועות? אני לא שר איתן ביחד על אותה במה, ואם אני אעשה דואט עם בחורה חילונית, אז אם זה כל כך נורא, אני אבקש ממנה שלפחות לביצוע הזה היא תתלבש צנוע. ושוב: למה יש בעיה לראות ולשמוע בנות? כל זה נכתב בהרבה תסכול וטינה, כך שאולי יכול להיות שהגזמתי, אך אני חייב לברר את העניין, ולקבל היתר.

שלום לך, ראשית אומר לך כי מבחינת ההלכה מותר לך לשמוע שירי ארץ ישראל, וניתן להקל גם בשירת נשים ברדיו או בדיסק וכד'. במיוחד אם אתה לא מכיר את הזמרות באופן אישי. אבל ממכתבך הבנתי שלא שהבעייה כאן אינה השאלה ההלכתית, אלא המהות. ולמרות גילך הצעיר אנסה להסביר לך עניין עקרוני: הבעייה המרכזית בתוכנית "כוכב נולד" וכן בתוכניות טלביזיה אחרות היא לא חוסר הצניעות (שגם היא בעייה, אבל לא עליה אנו רוצה לדבר) אלא המסר שעולה מן התוכנית כאילו הטוב בחיים הוא הפרסום והחיים בתוך אוירה שכולה נוצצת ומפוארת. כאילו שטעם החיים זה מחיאות הכפיים של הקהל. אבל זה שקר גדול. ישנם אנשים רבים שהם מפורסמים, אבל רע להם בחיים שלהם. הם תמיד נמצאים תחת זכוכית מגדלת של הקהל שלהם, וגם צריכים להתאים את החיים שלהם, לא למה שטוב להם, אלא למה שהקהל שלהם דורש. צריך לדעת שאין עבדות יותר קשה מהעבדות לקהל רדוד שצורך עוד ועוד בידור ורק בידור. זה נראה מושך, אבל כשנכנסים לזה מגלים כמה זה ריק, כמה החיים שלך הופכים להיות מכשיר כדי לבדר אחרים. אני מאחל שלך שבחיים שלך תחייה על פי מה שטוב לך ולא על פי מה שאחרים רוצים שתהיה, ובטח שלא על פי מה שאחרים רוצים שתבדר ותצחיק אותם. אגב, זה לא רק ב,כוכב נולד" אלא בהרבה תוכניות אחרות, שעובדים על האדם, ויוצרים אצלו תחושה כאילו מה שהוא רואה על המסך, יהיה טוב גם בחיים האמיתיים. אך זה שקר. וחבל לרדוף אחרי דברים שאחר כך מתגלים כרקים ומאכזבים. ועוד דבר, דע לך שאתה כצופה מתלהב מן התוכנית, אבל אלו שמשתתפים בה לא תמיד נהנים. בטלביזיה הם נראים מחייכים וצוחקים, אבל בתוכם מקנן חשש מתמיד שמא הם יודחו מן התוכנית. ואכן רובם מודחים בשלב זה או אחר, ואז האכזבה והכאב גדולים מאוד. ופעמים רבות שהכאב גדול יותר מן הנאה שכאילו נהנו. אני יודע שבגיל צעיר זה לא נראה כך. הכל נראה מובטח והמשיכה אל הפרסום גדולה, אבל אתה תגדל יום אחד ואז תגלה עד כמה לא טוב להחיות כל הזמן על פי מה שהקהל רוצה, ולא על פי מה שאתה רוצה. ודרך אגב, ניתן להופיע בפני קהל גם בצורה כשרה, והרבה עושים זאת. ולא רק בשירים חסידיים. והייתרון הגדול הוא שאז זה נעשה בצורה שאינה משעבדת את האדם. וכעת אומר לך משהו בעניין הצניעות: אומנם נכון שלא כל בחורה עם שרוול קצר כבר מפילה את האדם למעשים לא צנועים, אבל האוירה הלא צנועה גוררת את האדם לאט לאט ומחלחלת לתוך לבו. וקשה מאוד לשים בזה גבול ברור. אבל צריך לדעת שהתנהגות צנועה מביאה הרבה טובות לאדם, בעיקר לאחר שיהיה נשוי, וכדאי לוותר על הרבה דברים כדי להרוויח את הצניעות שהרבה טובות באות על ידה לאדם. ובכלל צריך להרגיל את עצמנו שלא כל מה שנראה מתוק ונעים הוא גם טוב, ויש הרבה דברים שהם נעימים בהתחלה וסופם כאב גדול. והתורה מדריכה אותנו כיצד להמנע מאותם פיתויים שהם מושכים בהתחלה, אבל מפילים אותנו בסוף. וגם אם אנו לא מבינים בהתחלה מדוע זה רע ומסוכן, במשך הזמן, בעיקר כשנגדל ונצבור נסיון חיים, נבין יותר. כתבתי לך כאן דברים עמוקים, אבל אם תקדיש להם מחשבה, ולא תקרא אותם מתוך תחושת נגד, אני בטוח שתוכל גם להבין לפחות את חלקם. אם תרצה לברר אותם עוד תוכל לכתוב אלי שוב, ואשתדל לענות לך. שלום וכל טוב.