יש לי בעיה בהבנת המהלך של הגמרא בדף. הגמרא מחפשת אוקימתא בה שמעון הנגזל יוכל להעיד לטובת לוי הלקוח, כנגד תביעת יהודה המערער. כדי ששמעון יוכל להעיד, עליו להיות "לא נוגע בדבר", זאת אומרת, לא יוכל לתבוע לעצמו את הגזילה או את דמיה. אך, מה ההבדל בין יהודה לשמעון? אם שמעון לא יכול לקבל דבר בראיותיו גם יהודה לא יכול. ז"א ששמעון נאמן להעיד נגד יהודה, רק בתנאי שיהודה איננו תובע דבר?

מדובר על חפץ שאפשר לטלטלו. לוי קנה אותו מראובן, שגזל אותו משמעון. שמעון לא יכול לקבלו חזרה מאחר והיה כאן יאוש (של שמעון) ושינוי בעלים (המכירה ללוי). יהודה טוען שהחפץ שייך לו ושלוי לא קנה אותו כלל. אם כן, אם שמעון מעיד לטובת לוי הוא אינו נוגע בעדותו מאחר ולא יוכל לקבל את החפץ חזרה מלוי. יהודה טוען שהחפץ שלו ולא הייתה כלל מכירה ויש להחזיר לו את החפץ.