כידוע, בניגון "את עמו ישראל בשלום" בר"ח ובמועדים עלולים אשכנזים בטעות לענות אמן חטופה לפני שהחזן סיים את הברכה. לפי השו"ע אם אין תשעה עונים אמן כראוי קרוב שברכותיו וכו’. האם אכן כך הדבר בר"ח ובמועדים כנ"ל וקרוב שברכותיו וכו’? (וגם אם יש תשעה שמודעים לענין הניגון, הרי בפועל, מרוב ניגון הציבור אזי גם הם אינם שומעים את סיום ברכת החזן והאמן שלהם לא תיחשב...) האם אלו פתרונות נכונים: בחול: לכווין בתור ש"ץ שהתפילה נדבה. בשבת ומועדים (א"א נדבה): א. להימנע בתור ש"ץ מתפילה בלחש עם הציבור ולכווין שחזרת הש"ץ היא גם תפילתו האישית של החזן (האם לפ"ז כשר הדבר להתפלל בשעת הצורך תפילת עמידה אישית בקול רם?) ב. ש"ץ יתפלל בלחש, ולפני החזרה יכווין לעסוק בתורה ויאמר לעצמו בפה מלא טרם יתחיל: "זהו נוסח חזרת התפילה לשחרית ביו"ט ראשון של פסח לפי נוסח האשכנזים המתפללים בנוסח ספרד, אדנ-י שפתי תפתח וכו’" ואז לכאורא אין ברכותיו לבט’ כי בסך הכל קיים מצוות לימוד תורה? ג. כמובן שחזן מוכשר יכול להתאים את הניגון הנ"ל באופן שתסתיים הברכה לפני אמן של הציבור, אך השאלה מעשית גם במצב שיש ציבור קטן ומנומנם למשל בוותיקין שבועות שאז לכאורא עלולים לא להיות עשרה עונים לכל אורך החזרה, וא"כ האם צריך פתרונות כנ"ל במקרה שכזה והאם הפתרונות הנ"ל נכונים לפי ההלכה? בכבוד רב יישר כח אשמח לקבל גם נימוקים אפילו בקצרה

הפתרונות לא מקובלים. מעבר לכך יש כאן ערבוב מושגים - תשעה חייבים לענות אמן. ובנוסף יש הדרכה לציבור שלא תהיה אמן חטופה אך אין הברכות חזרת הש"ץ לבטלה. שבועות - תפילה קצרה מותר רק בשעת הדחק לפני שקיעה אך לא בדוגמא זו. ה' יצליח דרכך