עד כמה שהבנתי התשובה ניתנה מצד שורת הדין ואילו השאלה נשאלה מצד מידת הנקיות- כלומר: האם אין חיסרון בכך שאדם מתרגל לחשוב ולומר דבר שאיננו מתכוון אליו? האם בדרך כזו אפשר עדיין לקנות את מידת הנקיות ולהתקדם לשלב הבא?

שאלת אודות התשובה שנתנה על השאלה הבאה: במסגרת לימוד מסילת ישרים - מידת הנקיות, התלבטנו כיצד היה ראוי לנהוג במספר שאלות פרקטיות. נודה על קבלת הכוונה בעניין ההנהגה הראויה - אליבא דמסילת ישרים. א. אדם גומר בדעתו להשכיר דירה ב 3000 ש"ח. מגיע שוכר שמתלהב מהדירה ומציע 4000 . האם חובה לומר לו שרצינו להשכיר ב 3000 או לקבל את מה שמציע ולשתוק...? ב. עו"ד עומד מול לקוח. מעריך את עבודתו בעיני עצמו ב 5000 ש"ח. יודע שהלקוח לא ישלם 5000. האם יכול לומר - המחיר 5000, מתוך ידיעה ברורה שבסוף הוא בכל מקרה יוריד את המחיר כדי להיפגש עם הלקוח במחיר נמוך יותר? ג. עצמאי מכיר את הלקוח שמולו - יודע שהוא תמיד מתמקח. הוא מעריך את עבודתו ב 3000 ש"ח, האם יכול לומר ללקוח יעלה לך 5000 כדי שלאחר המיקוח יחזור למחיר המקורי אותו התכוון לדרוש בלאו הכי? נודה לכם על קבלת תשובה כללית לשלושת המקרים במידת האפשר, וכן תשובה פרטנית לכל מקרה. תשובת כולל דיינות פסגות: שלום, נראה לי שבכל המקרים אין בעיה ומותר. במקרה הראשון, דברים שבלב אינם דברים וכל עוד לא הוצאת בפיך אין בעיה לשנות דעה. (למעט מחשבה לתת צדקה שבזה יש דעה שאף מחשבה יוצרת חיוב, שו"ע חו"מ ריב,ח). במקרה השני והשלישי מדובר בענייני עסקים וידוע שיש משא ומתן ובסוף מתפשרים, ואין כל כפיה לקבל את ההצעה, ולכן מותר להציע מחיר גבוה כדי להגיע למחיר הרצוי בסוף המו"מ וזו דרך העולם. הרב ניר אביב" התשובה שנתנה לשאלה זו היא גם לרוצים לקנות מידת הנקיות. אומנם במקרה א' שבו האדם היה מעוניין במחיר מסויים והוצע לו מחיר גבוה יותר יש מקום לעיין, שכן המסילת ישרים בפרק יא' מזכיר את מעשה דרב ספרא שמוזכר במכות דף כד. רש"י מביא משאילתות דרב אחאי שרב ספרא קרא ק"ש ובא אדם לקנות את חמורו ובגלל שרב ספרא לא ענה לו הוא העלה את הצעת המחיר, כאשר רב ספרא סיים את תפילתו הוא אמר שהוא מעוניין בהצעת המחיר הראשונית. א"כ האם במקרה שהציעו לאדם מחיר גבוה יותר ממה שרצה יש מידת חסידות לבקש את המחיר שבו היה מעוניין? מתוך עיון בדברי השאילתות מבואר שבמקרה של רב ספרא היה מידת חסידות בגלל שרב ספרא גמר בדעתו למכור לאותו קונה לכן לא רצה את הצעת המחיר שבאה אח"כ "אמר ליה מן כד אמרת בזמן קדמאה גמרי בלבי לזבוני לך" אולם במקום שאדם היה מעוניין במחיר מסויים והציעו לו מחיר גבוה יותר אין מניעה מצד מידת הנקיות לקבל את המחיר הגבוה. במקרה של רב ספרא גם הקונה הוטעה שכן חשב שרב ספרא אינו מעונין למכור במחיר הנמוך. במקרה שתיארת הקונה גם לא הוטעה אלא מיוזמתו הציע מחיר גבוה. בברכה הרב דניאל לונצר