ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ישעיהו נא: "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקבתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחללכם כי אחד קראתיו ואברכהו ואברהו". אברהם נקרא צור, אברהם אבינו איתן וחזק בסלע עומד נגד כל העולם כולו יחוד לבד כי אחד קראתיו". והכתוב אומר הביטו אל צור חוצבתם וגו' הביטו אל אברהם אביכם. כלומר הביטו ותלמדו ממנו ותלכו בדרכו להיות חזקים כצור ללכת בדרך ה' גם אם אתם יחידים.
ביחזקאל נאמר "אחד היה אברהם וירש את הארץ". אברהם אבינו היה יחידי והוא ירש את הארץ מכח הליכתו בדרך ה'. דוקא בגלל היותו יחיד בזה הראה את עוצמת גבורת אמונתו. בזכות זו זכה לרשת את הארץ לו ולזרעו אחריו.
חכמינו ז"ל אמרו, צריך אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי, אברהם יצחק ויעקב. זאת אומרת, מוטל על האדם לשאוף ללכת בדרכי אבות להגיע למעשיהם, לא להסתפק בפחות מזה, כי בכל אחד מצאצאי האבות טמון כח פנימי, ירושה מהאבות שאפשר לפתחו ולגדלו ולהדמות אליהם. הדברים אמורים גם לפרט וגם לכלל. כי אברהם אבינו הוא יחיד והוא גם כללי כולל בתוכו את כל האומה הישראלית.
היחיד צריך ללמוד מאברהם אבינו, לא להסחף אחר אחרים לרעה:
אם מקובל שאנשים מאחרים לעבודה או עוסקים בענינים פרטים בשעת העבודה, לא להסחף, אלא לפתח כח רצון ועוז-רוח ללכת נגד המקובל, להיות בסדר.
אם מקובל לנהוג ברכב במהירות מופרזת, לעקוף בחוסר זהירות, להכנס לצומת ברמזור צהוב - יש להתגבר על הנטיה הרעה הזו ולא להכנס לאוירה. לא להתבייש להיות חריג בנקיטת זהירות ובנימוס גם אם יזלזלו בך.
אם מקובל שכולם מבקרים זה את זה, לא מפרגנים זה לזה, מי שמפרגן משונה, מוזר הוא, לא להרתע מלעשות את הנכון, לפרגן, ללמד זכות ולא חובה.
כל אדם יבחן את עצמו ואת מעשיו, ואם יש בהם מעשים שנעשים כתוצאה מהשפעת הסביבה, מעשים שלא צריכים להעשות, יעמיד לנגדו את דמותו של אברהם אבינו וישאב מדמותו כוחות רוחניים ללכת נגד הזרם, להשתפר לעלות ולהעלות אחרים אתו כאברהם אבינו.
וכן בכלל. עם ישראל עם אלוקי אברהם עומד לבדו נגד כל העמים המנסים לעצור אותו בדרך גאולתו. עליו לא להרתע מהקשיים העומדים דרכו. כמו אברהם אבינו שנתנסה בעשרה נסיונות ועמד בהם, עמד בקשיים כלכליים ויהי רעב בארץ, עמד במלחמות, בהתנכלויות מוסריות לאשתו, בבדידות, ועמד בכל אלו, כן אנו צריכים לא להרתע ולא להכנע לתכתיבים מבחוץ, לעמוד בנסיונות, ולהמשיך להאחז בכל המסירות, בכל מרחבי ארצנו ארץ קודשנו, ולקרוא בשם ה' אלקינו, והוא יעננו כמו שענה לאברהם אבינו.
(פורסם בידיעון הישוב "בית אל", לפרשת "חיי שרה" תשס"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.











