^ 1 ולכן מצינו שקראו לבנים על שם מאורעות שקרו להורים, כגון בשמות בני יוסף ושמות בני משה. דהיינו שקראו על שם אותו הלבוש הרוחני שקיבל הבן מאביו, והוא קיבלו לפי מצבו הרוחני של האב באותו הזמן, ע"כ שייכת הקריאה לבן על שם מאורעות שקרו לאב.
ועי' עוד ברמב"ן באגרת הקודש, ובאוה"ח הקדוש ריש פרשת תזריע.
ועוד כתב האוה"ח בבראשית מט ג:
"גם יש לך לגלות הבחנה אחת בזה כי יש אדם כי יולד יהיה טבעו להוט אחר עשות רע, ויגדל עשות רע. ויש אדם טבעו בלא שום טרחא יחדל מבחינת הרע ובנקל יחזור לאחור אם יחפץ. דבר זה ימשך מההרכבה בשעת זריעה. אם נפש אדם הזורעת חושבת בחשק המעשה לצד המעשה כי יערב לו, ואין צריך לומר אם יתן עינו בכוס אחר, או יחשוב במחשבות שלא במינו טהור. וצא ולמד מבני חזקיה ע"ה שיצאו שני עובדי ע"ז לצד מחשבת המוליד בעממים. כי המחשבה באותו מצב, בונה בנין הולד". עי"ש עוד דברי פלא.

ולאמור נראה מאוד שמה שנותן האב בבנו הוא קלי' נגה, כותנות עור, שהם יצה"ט ויצה"ר, שהוא הנקרא לבושים וכפי שכתב הרש"ש בנה"ש (כב ע"ד). וגם בא לפי רמת שקיעות ההורים בקלי' נגה באותו המעשה. וכפי שמתאר כאן האוה"ח הק' שהוא נותן לבן משיכה או אי משיכה לרע.
^ 2 קישור שנות חיי האב/הרב עם הבן/התלמיד:
מצינו ששנות הבן קשורות בשנות האב:

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כז ד"ה ב) ויאמר הנה
א"ר יהושע בן קרחה כיון שהגיע אדם בפרק אבותיו ידאג מן המיתה.

ויסוד הדברים רמוז בפס':

בראשית פרק מז ט:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:

דהיינו שבאופן רגיל היה מצופה שיעקב יחיה כימי שני חיי אבותיו, ובמה שלא חי כן, הרי ימיו מעטים מן ראוי להיות.

עד"ז מצינו רמז בקישור שנות הרב לשנות התלמיד (אמנם אולי הוא דוקא במשה ויהושע, וכפי הבטחת ה', והיות יהושע לבנה לתורתו של משה הוא החמה):

במדבר רבה פרשה כב אות ו
אמרו רבותינו כתיב ביהושע (יהושע א) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך והיה צריך יהושע לחיות ק"ך שנה כמשה רבינו ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים בשעה שאמר הקב"ה למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך ואע"פ שנתבשר בשורות מות לא איחר הדבר אלא נזדרז וישלח אותם משה, אבל יהושע כיון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו מה עשה התחיל מעכב במלחמתם שנא' (יהושע יא) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה אמר לו הקב"ה וכך עשית הריני מקצר שנותיך י' שנים אמר שלמה (משלי יט) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום.
^ 3 על דרך שכוח הרב מתפשט בדור, מסתבר שכוחו של המלך מתפשט בחייליו ובגיבורי הדור. לאור הנ"ל, מובנת דרשת חז"ל על גבורותיו של דוד. הנביא מונה את גיבורי צבאו של דוד ואומר:

שמואל ב פרק כג ח-יב
אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ העצנו הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אחד אֶחָת: ס
ואחרו וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן דדי דֹּדוֹ בֶּן אֲחֹחִי בִּשְׁלֹשָׁה גברים הַגִּבֹּרִים עִם דָּוִד בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ שָׁם לַמִּלְחָמָה וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְקֹוָק תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ לְפַשֵּׁט: ס
וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן אָגֵא הָרָרִי וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:
וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּעַשׂ יְקֹוָק תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה:

ודרשו חז"ל:
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף טז עמוד ב
+שמואל ב' כ"ג+ אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת וגו', מאי קאמר? - אמר רבי אבהו, הכי קאמר, ואלה שמות גבורותיו של דוד:
יושב בשבת - בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות, אלא על גבי קרקע. דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים - הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות, כי נח נפשיה - הוה מתני דוד לרבנן, והוה יתיב על גבי קרקע. אמרו ליה: ליתיב מר אכרים וכסתות! - לא קביל עליה.
תחכמני - אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא, הואיל והשפלת עצמך - תהא כמוני, שאני גוזר גזרה - ואתה מבטלה.
ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות.
הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה - היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה - היה מקשה עצמו כעץ.
על שמנה מאות חלל בפעם אחת - שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת, והיה מתאנח על מאתים. דכתיב +דברים ל"ב+ איכה ירדף אחד אלף יצתה בת קול ואמרה: +מלכים א' ט"ו+ רק בדבר אוריה החתי.

ואפשר אולי לומר כנ"ל, שבאמת היה גיבור שנקרא "יושב בשבת תחכמוני", אלא שכוחו הוא מכח גבורותיו של דוד המתפשטים בו.
^ 4 עי' בבן יהוידע כאן שהביא בשם המפרשים ש'בשביל', פירושו בצינור ובשביל של המשכת השפע של רבי חנינא.