ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות לא תעשה שלא להקים דבר על פי עד אחד, שנאמר: "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת" (דברים י"ט)
לא הייתה זו שכנות למופת. אומנם לשאול זו מזו מוצרי אפיה ובישול הרשו לעצמן מידי פעם, אולם קשרי ידידות של ממש מעולם לא התפתחו ביניהן. אדרבה, במקום חברות צמחה ועלתה לה יריבות סמויה בין השתיים, יריבות שעלה גם לפני השטח מפעם לפעם בויכוחים אישיים כאלה ואחרים. קשה לומר כי שתיהן היו אשמות במצב, כל מי שהכיר את השתיים ידע להצביע בוודאות על הגורמת הראשית לאווירה שנוצרה - זאת שתמיד היו לה טענות על כל העולם, תמיד חשבה שהכל שלה ולה מגיע הכל, כשמאידך שכנתה הייתה אשה טובה, נעימת סבר ומפורסמת כבעלת מידות טובות. אולם גם לאשה טובה כמותה היה קשה עד בלתי נסבל להסתדר עם השכנה המטרידה, לכן בויכוח המרגיז כל כך שהתעורר באותו יום החליטה שלא לוותר. אותו בוקר, כשבאה להוריד את הבגדים אותם תלתה לייבוש, יצאה גם שכנתה ורצתה אף היא להוריד את הבגדים ולקחתם. בתעוזה כזו עוד טרם נתקלה, פשוט לבוא ולקחת את בגדיה?! הויכוח היה נוקב וקולני כשכל אחת טוענת כי הבגדים שזה עתה הורדו מחבלי הכביסה שייכים לה. לאחר שעה ארוכה, משלא הגיעו לכלל הכרעה, הציע אחת הנשים מתוך אותן נשים רבות שהתאספו לשמע קולות המריבה, שיגשו לגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל רב העיר לודז', על מנת שיכריע עם מי הצדק.
משנכנסו שתיהן לחדרו של הרב, התחדש הויכוח הקולני מהתחלה. הרב הרגיע את הרוחות הסוערות, וביקש מהן לפרט את טענותיהן בנחת אחת לאחת. לאחר שסיימו שתי הנשים לטעון את טענותיהן ביקש אחד השכנים שגר בסמיכות לאותן שתי נשים את רשות הדיבור מהרב. הרב אישר לו לדבר והלה החל לספר כי ראה כיצד אחת הנשים לקחה עימה את הבגדים על מנת לתלותם, וברור לו לחלוטין כי אלו הם הבגדים המדוברים. הרב עצר את האיש מלהמשיך את דבריו, ושאל האם יש מישהו נוסף שיכול לאשר את הדברים, משלא נענה אמר כי אינו יכול לקבל את עדותו שכן הוא היחיד שמעיד על כך ולכן אינו נאמן. הרב שקע בהרהורים, ולאחר שעה קלה ביקש מהנשים להכניס את הבגדים המדוברים לחדר הסמוך. לאחר זמן מה ביקש מהנשים לבחון את הבגדים ולקבל החלטה. הוא פנה לראשונה וביקש ממנה לעבור על הבגדים, ולזהות האם אכן הן שלה. האשה נברה בבגדים ואמר בהחלטיות כי ודאי הבגדים הם שלה. לאחר מכן ביקש הרב מהאשה השניה כי תעבור אף היא על הבגדים. האשה נטלה לידה את הבגד הראשון, החזירה אותו ואמרה כי נראה לה שחלה טעות ולא מדובר בבגדים שלה שכן הבגד הזה אינו שייך לה. הרב ביקש ממנה להמשיך ולבדוק בגדים נוספים, שעל חלקם אמרה כי הם כן שייכים לה. אז אמר הרב כי הבגדים שייכים לאשה השניה שידעה אכן לזהות בין הבגדים שבאמת שלה, לבין הבגדים שהרבנית הוסיפה שם שעה קלה לפני שנכנסו לחדר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
90 - "ולא תהדר פני גדול"
91 - "לא יקום עד אחד.."
92 - "לא תלך רכיל בעמך"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
