ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות לא תעשה שלא להגיד לחברו דברים שכנגדו דיבר עליו, ויש עוון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל זה והוא 'לשון הרע', שנאמר: "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט)
בשקיקה, בלעו התלמידים הצעירים את דבריו של רבם הנערץ, רבי חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה'שדי חמד'. דברי המוסר מפיו של הרב היו מתובלים בסיפורי מעשיות ואמרות חז"ל שקלחו מפיו בבקיאות עצומה. ישיבה שכזו בחברת רבם הייתה יכולה לתת כח לשבועות רבים של התמודדות מול אתגרי היצר. באותו יום נסובה השיחה על חובת שמירת הלשון. מאמרי חז"ל רבים צוטטו בדבר החומרה שבדיבור לשון הרע ורכילות, והרב האריך רבות בדרכים כיצד להתגבר על היצר המתחזק מידי יום על האדם בשמירת לשונו. לאחר שעה ארוכה עת נראה היה כי הרב עומד לסיים את דבריו, ביקש אחד התלמידים הצעירים את רשות הדיבור: "הרב האריך כעת באיסור החמור שבדיבור לשון הרע, אולם האם אכן זה אפשרי לשמור את הלשון לגמרי מעוון חמור זה? הרי עינינו רואות כי זהו דבר כמעט בלתי אפשרי שלא לדבר כלל לשון הרע!?" הרב החריש, ועיניו נראו כמביטות אל העבר הרחוק, אל מאורע שארע לפני שנים רבות. לאחר שעה קלה הזדקף הרב ובנחישות של רגע החל לספר: שנים רבות קודם לכן עת הרב היה צעיר לימים, שמע כי בעיירה מסויימת ישנו גביר תלמיד חכם המחזיק כולל בביתו, וכי הוא מפרנס אברכים צעירים בעלי כישרון, על מנת שיוכלו לשבת ללמוד ללא הפרעה. חזקיהו הצעיר פנה לאותה עיר ונפגש לראיון אצל הגביר. תוך רגעים ספורים עמד הגביר על קנקנו של העלם הצעיר והבין כי הפוטנציאל הגלום בנער זה הינו עצום והחליט לקבלו על אתר. כבר למחרת נכנס חזקיהו הצעיר לכולל והחל בלימודיו בשקידה מרובה. חזקיהו לא ידע כי רבים רואים בעין רעה את הצטרפותו לכולל שכן רבים המתינו בכליון עיניים לרשות להיות שותפים בכולל זה, בהם מבוגרים ממנו בשנים רבות. האיבה שחשו לחזקיהו הצעיר רק החמירה ככל שהַגביר שהבין את מעלתו של הנער קירב אותו עוד ועוד. אותם בני בליעל ניסו להטות את ליבו של הגביר מאהבתו לנער, אך ללא הועיל. משלא מצאו עצה אחרת, ניגשו אל המשרתת הגויה שעבדה בניקוי ביתו של הגביר, וביקשו ממנה תמורת סכום כסף גדול להעליל על חזקיהו כי חטא עימה בחטא חמור.
אך יצאה השמועה ותהום כל העיר. הכל ידעו לספר לפרטי פרטים את שלכאורה אירע, ושמו הטוב של חזקיהו נגוז במחי יד. רבים באו וביקשו, ואפילו דרשו, מהגביר לסלק את ה"רשע" מהכולל, אך הגביר שידע את מעלתו של האברך השקדן לא הסכים כלל, אלא האמין בחפותו. על מנת לחזק את דעתו עמד ופיטר את המשרתת מביתו. ובבית המדרש חזקיהו המשיך ללמוד כאילו אין הדברים נוגעים לו כלל, וכאילו לא הוכתם שמו עד לבלתי הכר.
עברו מספר חודשים של בזיונות עד אין קץ, ויום אחד כשיצא חזקיהו מבית המדרש הופתע לגלות כי אותה גויה מרשעת מחכה לו בפינת הרחוב. מיד כשראתה אותו החלה לבכות. היא סיפרה לו כי מעת שפוטרה מבית הגביר לא מצאה מקור פרנסה, וכי כעת תם הכסף אותו נתנו לה על מנת שתעליל את העלילה ההיא. עקב מצבה, אמרה, מוכנה היא ללכת לגביר ולהודות בפניו כי שיקרה, וכי חזקיהו חף מכל פשע, ובתמורה מבקשת היא מחזקיהו כי ישפיע על הגביר שיקבלה חזרה לעבודה. לכאורה לא היה טוב ונוח מזה - סיפר רבי חזקיהו לתלמידים - בבת אחת שמי היה נטהר, אולם לא יכולתי להסכים לכך בשום אופן, שכן משמעות הדבר הוא שהיה מתגלה מי שכר את האשה להעליל את העלילה והיה יוצא להם שם רע, וזאת בנוסף לחילול ה' שהיה נגרם עם התפרסם העניין כי ישנם יהודים המסוגלים לנהוג כך. לכן התנתי בפניה כי לא תספר לאיש על כך, אלא אדבר על לב הגביר כי יחזירה לעבודה גם ללא הסבר.
פניו של הרב הפיקו נועם עת פנה לתלמיד ואמר לו - כי הנסיון היה קשה ביותר, אולם לאחר שזכה לעמוד בו - מעיד הוא כי מאותו לילה נפתחו לפניו שערי חכמה, ובזכות זה זכה לכל קניין התורה לו זכה!
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
91 - "לא יקום עד אחד.."
92 - "לא תלך רכיל בעמך"
93 - "לא תעמוד על דם רעך"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
