ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מצות לא תעשה שלא לעשות עול במשפט שנאמר: "לא תעשו עול במשפט" (ויקרא י"ט)
כשמצחו שעון על ידו ישב שמעון במשרדו מול דפי החשבונות. משהו רע קורה לאחרונה בעסק המשגשג, והרווחים שהלכו ופחתו לאחרונה הפכו במהירות להפסדים שהלכו ותפחו. שמעון ניסה למצוא היכן הכשל, אך לא מצא כל בעיה ושינוי ממה שהיה עד כה. לאחר שעות מספר לקח את כל החשבונות בידיו והלך למספר ידידים קרובים על מנת להתייעץ עימם. מידידיו שמע שמעון את אשר חשש לו מכל - בבטחון גמור עם הוכחות רבות הוכיחו לו כי רפאל שותפו לעסק ככל הנראה מועל בכספים, וזה פשר ההפסדים הגדולים הנגרמים לעסק. שמעון סירב להאמין, השותפות עם רפאל לא הייתה סתם שותפות אקראית, זו הייתה שותפות אישית של למעלה משלושה עשורים של עבודה מאומצת משותפת לשני חברים בלב ובנפש. אולם, משנאמרו החלו הדברים לחדור לאיטם לליבו של שמעון. הידידות החלה להיפגם והיחסים בין השניים הלכו והידרדרו, עד כדי איבה של ממש. מנגד, רפאל עצמו היה משוכנע כי שמעון מאשים אותו במעילה בכספים משום שהוא עצמו מעל בכספים. אם בתחילה עוד ניסו יחד למצוא פתרונות ולהגיע לעמק השווה, בשלב זה נמנעו לחלוטין מלהיפגש יחד בגלל האווירה הקשה, הצעקות ההדדיות, וההאשמות הקשות שהאשימו זה את זה. בני משפחתם עקבו בעצב על היחסים העכורים שבין השניים. בנו של שמעון אף נפגש עם אחד מבניו של רפאל שהיה חברו הקרוב וניסו למצוא את הדרך לפשר בין אבותיהם, אך ללא הועיל.
אחד מלקוחות העסק שראה בעצב את המציאות העגומה ניסה לגשר ביניהם, ומשלא עלה בידו הציע להם לגשת לאדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה מפורסם בליבו החם ובאהבת ישראל העצומה שלו. לאחר מסע שיכנועים נאותו השניים לגשת לאדמו"ר. אולם משנכנס רפאל לחדרו של האדמו"ר וראה שם את שמעון הרגיש כי אינו מסוגל לראותו ופנה לצאת. האדמו"ר החוויר. בנו של רפאל אחזו כמעט בכח, ולחש באוזנו כי הוא חייב לנסות למצות את האפשרות. לאחר שכנועים רבים הסכים לשבת כשגבו אל עבר שמעון, תוך שהוא מסנן לעבר שותפו: "באמת כבוד גדול הוא לשבת עם גנב שכמותך..." שמעון לא נשאר חייב והחל לצעוק על רפאל תוך שימוש במילות גנאי רבות ומגוונות. האדמו"ר החל לרעוד - הוא שכל ימיו הקפיד שלא לשמוע שום מילת גנאי על יהודי שומע כעת מילים נוראות כל כך?! קירות ביתו הספוגים בכל כך הרבה תפילות שהתפלל על יהודים בצרות שומעים כעת מילות גנאי ורואים שנאה עזה כל כך בין יהודים?! שמשו של האדמו"ר שראה כי האדמו"ר חש ברע עד כדי שעומד להתעלף מיהר להוציאו מהחדר. לאחר דקות מספר נכנס השמש והסביר לשני הניצים כי עליהם ללכת, שכן בגינם האדמו"ר מרגיש רע מאוד ונאלץ לשכב. שמעון ורפאל ששמעו שהאדמו"ר חלה בגללם נאלמו דום. לפתע הבינו בבת אחת עד כמה רחוק הגיעו, ואילו טעויות נוראות הובילו אותם בתקופה האחרונה, ולא יצאו מהחדר עד שהבטיחו בלב שלם לשמשו של האדמו"ר כי יגיעו בהקדם לעמק השווה, וכי מבקשים הם מהאדמו"ר שיברך אותם שיזכו שהאהבה תחזור ותשכון ביניהם. לאחר שעה קלה יצא אליהם האדמו"ר שעון על מקלו ואמר להם כי אומנם חלה בגללם, אולם כעת לאחר ששמע כי ההדורים יושרו, וכי הם כעת בעלי תשובה, הוסיפו לו כעת בריאות רבה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
83 - העצה הנכונה
84 - רפואה ושלום
85 - סיפורה של מצוה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
