ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה
בתקופת בית שני, שמן הקודש שהכין משה אבד לנו. מעולם לא הוכן לו תחליף, לכן מסופר בתלמוד שכהנים גדולים לא נמשחו לתפקידם בתקופת בית שני (שגם היא נמשכה כ-400 שנה) אלא החלו בכהונתם כאשר שהלבישו אותם באופן רשמי בבגדי הכהן הגדול. גם העבודה במקדש שימשה מעין "משיחה" לתפקיד. ביצוע העבודה הפך את האדם, ראוי להתמנות לתפקיד.
אם כך, על אף ששמן המשחה הקדוש שהכין משה רבנו כבר לא היה, סיפקה המסורת התורנית דרכים חלופיות לקדש את הכהנים לתפקידיהם הרשמיים במקדש. אין ספק שעם ישראל עורג לשובו של שמן המשחה של משה, אך השמן כשלעצמו - כמו גם המקדש כשלעצמו - אינם מעכבים את המשך קיומו של עם ישראל, גם אם תפקודו מוגבל.
כל אדם יכול לתרום משהו לאנושות ולתרבות. יש כאלה שהתמזל מזלכם וזכו בייעוד קדוש ונמשחו לו בשמן המשחה של משה. בתקופת בית ראשון את האנשים האלה זיהו נביאי ישראל באמצעות כח הנבואה. בתקופת בית שני, כבר לא היתה נבואה בישראל, ולכן אנשים "נמשחו" לכהונתם במקדש בכך שעטו את הבגדים המיוחדים והקדושים של הכהן.
אך התלמוד מספר שאדם יכול היה "להמשח" למשימה הקדושה של עבודת המקדש בעצם העובדה שהוא עושה את עבודת המקדש הקדושה. כדברי אחת הפרסומות בימינו, התורה לימדה אותנו שהדרך לעשות את זה היא פשוט לעשות את זה. התורה היא סדרה של חוקים ומצוות שדורשת מאתנו לעשות מעשים מסוימים ולהתנהג בדרכים מוגדרות. היום אין לנו אמצעים על-טבעיים למשוח את עצמנו לעבודת האלקים. שמן המשחה של משה נלקח מאתנו, וגם אין לנו לבוש רשמי שישמש סמל לקדושה ולעבודת האלקים והעם, למרות כל השמועות והדיווחים שטוענים אחרת. מה שכן נשאר לנו הוא היכולת פשוט לעשות את העבודה - להתנהג התנהגות קדושה וראויה, לקבל על עצמנו עול מלכות שמים ולקחת על עצמנו את המשימה לשרת את האל ואת העם.
היכולת "למשוח" את עצמנו לשרת את האלקים והציבור מעולם לא פחתה או נלקחה מאתנו. התוצאות תלויות רק בנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
