ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מצות לא תעשה שלא להרוג את הנפש, שנאמר: "לא תרצח" (שמות כ').
החום המעיק של יום קיץ שרבי, לא הקל על הגאון ר' חיים מבריסק בלימודו המאומץ. שקוע היה בסוגיה סבוכה, ומצחו נטף זיעה מהמאמץ האדיר שהשקיע בהבנת עומק דברי הגמרא המונחת לפניו. ר' חיים סבב בחדר הלוך וחזור בנסיון למצוא פתרון לקושיא עליה עמל. אולם החום המעיק בחדרו הסגור, גרם לו מבלי לשים לב, תוך שהוא שקוע עמוק בסוגיה, לצאת מביתו ולהמשיך בעיונו תוך כדי הליכה בחוץ. היות ויצא מביתו בלי תכנון וכוונה, יצא ללא לבושו המכובד האומר לכל מי שרואהו כי לפניו המרא דאתרא וכי יש לנהוג בו כבוד בהתאם. לכן כשפגש בו אותו אורח, שהזדמן לעיר בריסק אותו יום, לא העלה על דעתו כי למולו הולך לא אחר מאשר רבה הגאון של העיר. המשא הכבד שסחב האיש דרך ארוכה עד שהגיע לעיר, בנוסף לחום הנוראי ששרר, סימאו את עיניו מלראות את גילו המבוגר של הרב, ולכן העיז פניו וביקש מהאיש הזקן כי יאות לסייע בידו לסחוב את שקו הכבד. רבי חיים שמח מאוד על המצוה שנזדמנה לפניו בלי לשים לב, והחליט כמובן לסייע ליהודי, ככל שכוחו יאפשר לו. רבי חיים לא שיער כי המשא כבד עד כדי כך, אולם לאחר שהצליח לאחר מאמץ רב להרימו על כתפיו, החל פוסע באיטיות. דקות מועטות בלבד הצליח רבי חיים לשאת את המשא, ואז ביקש מהאיש שיעזור לו להוריד את השק הכבד. אולם האיש שההליכה ללא המשא הכבד מצאה חן בעיניו, סירב, ואמר לרבי חיים שהיות והוא סחב את השק כבר כמה ימים לא יקרה כלום אם כעת יקבל קצת עזרה הדדית מיהודי רחמן שיסייע לו, ולכן אין זה שייך שיוריד כעת את השק. רבי חיים ניסה להתווכח מעט, אולם כשראה כי עייפותו של האיש בלבלה את דעתו מעט, החליט להתאמץ ביותר ולהמשיך לשאת בנטל עד למלון אליו היו מועדות פני האיש.
תוך שהוא נושך את שפתיו, כשגבו כואב לו מאוד, נאלץ רבי חיים גם להבליג על מילות הבוז הרבות שהאיש המטיר עליו למכביר - על כך שחשב שאינו מסוגל לסחוב את השק בעוד כעת רואים כי הוא כן מסוגל, וכי אין לו לב רחום בכך שחשב להשאירו ברחוב לבדו עם המשא הכבד, ועוד כהנה וכהנה חרפות וגידופים, שעברו אפילו לדחיפות קלות כשראה שרבי חיים מאט את קצב הילוכו.
משהגיעו לרחוב בו שכן המלון, עצר רבי חיים, הוריד באנחה את המשא הכבד ואמר בקול ברור כי בזאת סיים את תפקידו וכי הוא אינו מוכן בשום אופן להמשיך בנשיאת חפציו של האיש. האיש שלא היה נראה לו כי הסבל יעזוב כך באמצע הרים את קולו בצעקה ודרש ממנו להרים מיד את המשא והמשיך עד לבית המלון עצמו. אולם רבי חיים לא וויתר בשום אופן, סב על עקביו והתרחק במהירות מהמקום. בלית ברירה לקח האיש את חפציו ופסע למלונו.
כעבור מספר ימים של שהות בעיר, הציע בעל המלון לאורח להילוות אליו לביקור אצל רב העיר, ובכך יזכה להכיר את אחד מגדלי הדור. למותר לציין את ההלם שאחז באיש כשראה שרב העיר, הגאון המפורסם, הוא לא אחר מאותו זקן אותו הכריח לקחת עבורו את חפציו, באותו יום בו הגיע לעיר. במילים מגומגמות ובעיניים מושפלות החל האיש להתנצל על התנהגותו והביזיון שהנחיל לרב. הרב הביט משועשע באיש, חיבקו, ואמר לו כי אל לו לדאוג, שכן בזכותו זכה לקיים מצות "הקם תקים", גמילות חסד ועוד, דבר שבדרך כלל לא מזדמן לרב לקיים. משנתפייס האיש, העיז בזהירות ושאל - מדוע לקראת המלון הרב התעקש שלא להמשיך בנשיאת המשא, אלא נעצר כמעט בפתח המלון? הרב חייך וענה שהיות והאורח לא ידע מיהו זה שנושא את משאו, חשש שאם בעל המלון יבחין בדבר, הרי יתחיל לצעוק ולבזות את האורח המסכן ולהלבין את פניו, והיות הלבנת פניו של יהודי חמורה היא משפיכות דמים, החליט כי לא יתקרב עם המשא עד למלון עצמו אלא יעצור במרחק ניכר ממנו, על מנת לשמור על כבודו של האיש.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
93 - "לא תעמוד על דם רעך"
94 - "לא תרצח"
95 - "לא תאכלו כל נבלה"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
