- הלכה מחשבה ומוסר
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- ביכורים ומצוות נוספות
מצות לא תעשה שלא לאכול פרות אילן שלוש שנים הראשונות לנטיעתו, שנאמר: "שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" (ויקרא י"ט).
העומדים בפתח ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הביטו בתימהון באיכר היהודי שעמד בתור להיכנס לרב, כשבידיו סלסלה ענקית מלאה במגוון פירות טריים. בליבם העלו כל מיני השערות על טיבם של הפירות ועל השאלות ההלכתיות שאולי עומדות מאחריהן, שכן אחרת לשם מה הובאו לביתו של הרב?!
משנכנס האיכר אל חדרו של הרב, הניח את הסלסילה על השולחן, והודיע חגיגית כי הביא לרב תשורה משדהו. הרב הביט בעיניים מלאות חיבה באיכר הפשוט שהגיע הנה להראות את חיבתו לתלמידי החכמים ולתורתם. הרב ששמח על רצונו של האיכר להנות תלמיד חכם מנכסיו, חשב לסרב לקבל את התשורה, אולם על מנת שלא לאכזב את היהודי נאות לקבל לידיו את הסלסילה הגדושה. משיצא האיכר קרא הרב לאחד ממשמשיו, הביא לו את הפירות המשובחים, ונקב בשמה של אלמנה מנשות העיר, אליה ביקש לשלוח את הפירות.
שימחתו של האיכר, על כי הביא את הפירות לרב, גדלה שבעתיים מספר חדשים לאחר מכן. השנה הייתה שנה קשה מאוד לחקלאות באזור, פגעי מזג האוויר היו קשים ביותר, ומרבית הגידולים בשדות ירדו לטמיון. אולם איכר זה, לא רק שלא ניזוק באותה שנה, אדרבה, הרוויח הוא יותר מכל שנה אחרת, אל מול עיניהם המשתאות של כל חבריו. לשאלתם כיצד הצליח כל כך, ענה כי תולה הוא את הצלחתו בכך שמהיבול של העונה הקודמת נתן לרב חלק נאה. מששמעו זאת שאר האיכרים, גמלה בליבם החלטה כי יביאו לרב אף הם מתנובות פירותיהם. ואכן מיני אז, תפוקת הפירות ואיכותם עלתה רבות, עד שלא היה כמעט איכר שלא טרח והביא לרב מפירותיו. הרב נהנה אף הוא מנוהג זה, שכן כך היו בידיו פירות רבים אותם יכול היה לחלק לעניי העיר.
יום אחד דפק בהיסוס איכר צעיר על דלת ביתו של הרב. בידיו החזיק קופסה קטנה מלאה בתפוחים אדומים שריחם נדף למרחוק. האיש סיפר כי בא על מנת להביאם לרב, וביקש ממשמשו של הרב כי יעביר את התפוחים לרב. המשמש לקח מידיו את הקופסא, ונכנס לרב. הרב הרים את ראשו מלימודו, ואמר כי אין לקחת פירות אלו לחלוקה לעניים, וכי יש להזהיר את שאר בני הבית כי לא יקחו מפירותיו, ומיד חזר הרב ללימודו. השמש שבראשו כבר ניסה לנחש לאיזו משפחה יישלח על מנת לתת את תפוחים הנאים, התפלא על הוראה זו. כשיצא מהחדר שאל את האיכר, בניסיון להבין את הוראתו של הרב, מנין התפוחים הללו. האיש סיפר בגאווה, כי עצים אלו שתל רק לפני שנה, וכבר יצאו לו פירות נאים שכאלו, ולכן בא לקיים את המצוה לתת את הפירות הראשונים לכהן. השמש הנדהם עמד נטוע על מקומו. הוא החל לגמגם לאיש אודות איסור ערלה. נשגב מבינתו של השמש, היתה העובדה כי הרב שישב בחדרו, לא ראה את האיש ולא דיבר עימו מאומה - הרגיש על הפירות כי הם ערלה, ולכן הורה שלא ייהנו מפירותיו של האיש התמים שטעה בדבר הלכה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
123 - "ושקץ יהיו לכם.."
124 - ממי לקבל וממי לא כדאי
125 - מי ראוי לארוחה דשנה?
טען עוד
איך ללמוד גמרא?
מהפרי ועד הגאולה
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
סוד ההתחדשות של יצחק