ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- ביכורים ומצוות נוספות
מצות לא תעשה שלא לאכול פרות אילן שלוש שנים הראשונות לנטיעתו, שנאמר: "שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" (ויקרא י"ט).
העומדים בפתח ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הביטו בתימהון באיכר היהודי שעמד בתור להיכנס לרב, כשבידיו סלסלה ענקית מלאה במגוון פירות טריים. בליבם העלו כל מיני השערות על טיבם של הפירות ועל השאלות ההלכתיות שאולי עומדות מאחריהן, שכן אחרת לשם מה הובאו לביתו של הרב?!
משנכנס האיכר אל חדרו של הרב, הניח את הסלסילה על השולחן, והודיע חגיגית כי הביא לרב תשורה משדהו. הרב הביט בעיניים מלאות חיבה באיכר הפשוט שהגיע הנה להראות את חיבתו לתלמידי החכמים ולתורתם. הרב ששמח על רצונו של האיכר להנות תלמיד חכם מנכסיו, חשב לסרב לקבל את התשורה, אולם על מנת שלא לאכזב את היהודי נאות לקבל לידיו את הסלסילה הגדושה. משיצא האיכר קרא הרב לאחד ממשמשיו, הביא לו את הפירות המשובחים, ונקב בשמה של אלמנה מנשות העיר, אליה ביקש לשלוח את הפירות.
שימחתו של האיכר, על כי הביא את הפירות לרב, גדלה שבעתיים מספר חדשים לאחר מכן. השנה הייתה שנה קשה מאוד לחקלאות באזור, פגעי מזג האוויר היו קשים ביותר, ומרבית הגידולים בשדות ירדו לטמיון. אולם איכר זה, לא רק שלא ניזוק באותה שנה, אדרבה, הרוויח הוא יותר מכל שנה אחרת, אל מול עיניהם המשתאות של כל חבריו. לשאלתם כיצד הצליח כל כך, ענה כי תולה הוא את הצלחתו בכך שמהיבול של העונה הקודמת נתן לרב חלק נאה. מששמעו זאת שאר האיכרים, גמלה בליבם החלטה כי יביאו לרב אף הם מתנובות פירותיהם. ואכן מיני אז, תפוקת הפירות ואיכותם עלתה רבות, עד שלא היה כמעט איכר שלא טרח והביא לרב מפירותיו. הרב נהנה אף הוא מנוהג זה, שכן כך היו בידיו פירות רבים אותם יכול היה לחלק לעניי העיר.
יום אחד דפק בהיסוס איכר צעיר על דלת ביתו של הרב. בידיו החזיק קופסה קטנה מלאה בתפוחים אדומים שריחם נדף למרחוק. האיש סיפר כי בא על מנת להביאם לרב, וביקש ממשמשו של הרב כי יעביר את התפוחים לרב. המשמש לקח מידיו את הקופסא, ונכנס לרב. הרב הרים את ראשו מלימודו, ואמר כי אין לקחת פירות אלו לחלוקה לעניים, וכי יש להזהיר את שאר בני הבית כי לא יקחו מפירותיו, ומיד חזר הרב ללימודו. השמש שבראשו כבר ניסה לנחש לאיזו משפחה יישלח על מנת לתת את תפוחים הנאים, התפלא על הוראה זו. כשיצא מהחדר שאל את האיכר, בניסיון להבין את הוראתו של הרב, מנין התפוחים הללו. האיש סיפר בגאווה, כי עצים אלו שתל רק לפני שנה, וכבר יצאו לו פירות נאים שכאלו, ולכן בא לקיים את המצוה לתת את הפירות הראשונים לכהן. השמש הנדהם עמד נטוע על מקומו. הוא החל לגמגם לאיש אודות איסור ערלה. נשגב מבינתו של השמש, היתה העובדה כי הרב שישב בחדרו, לא ראה את האיש ולא דיבר עימו מאומה - הרגיש על הפירות כי הם ערלה, ולכן הורה שלא ייהנו מפירותיו של האיש התמים שטעה בדבר הלכה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
101 - "ושקץ יהיו לכם.."
102 - ממי לקבל וממי לא כדאי
103 - מי ראוי לארוחה דשנה?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
