ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להכות שום אדם מישראל, שנאמר: "לא יוסיף" (דברים כ"ה).
לא קל היה לה לחיה עם בנה המתוק והשובב איציק. איציק ככל שגדל נהיה מתוק יותר. ושובב לא פחות... אולם כל עוד שובבותו נשארה בגדר מעשה משובה - ניחא, הבעיה האמיתית שהטרידה את חיה הייתה נטייתו של איציק בנה להשתמש במה שמכונה 'שפת הידיים'. איציק היה מקובל בקרב חבריו, בעל מזג נעים וחברותי, אולם לעיתים איציק היה מתרגז על מישהו מחבריו על מעשה שעשה, אז יכול היה איציק להיות תקיף ביותר, ואף להרים את ידו על חברו ולהכותו מכה נמרצת. כל עוד היה איציק קטן היו מכותיו קטנות וממילא היו נסבלות. אולם כשגדל, גדלו מכותיו עימו, והסבל שבא בעכבותיו למוכה, כמו לחיה אימו של איציק, היה לא פחות.
חיה ניסתה שיטות רבות של חינוך, איציק עצמו אף הוא ניסה לחפש את הדרך להיפטר מהמנהג המגונה אותו רכש לעצמו, אך ללא הועיל.
כשגדל איציק, הלך לישיבה, והחל ללמוד בהתמדה ולהתעלות במדרגות רוחניות. נפשו הלכה והתעדנה, ולהתנהגותו הקודמת כמעט שלא נותר זכר. יום אחד כשבא לחדר האוכל, גילה כי חבריו לשולחן לא הותירו לו מהמאכל שאותו אהב במיוחד. היות ולא היה זה פעם ראשונה, הרגיש איציק כי הוא מאבד את עשתונותיו. כשראה כי אחד מהחברים עומד להכניס את המאכל לתוך פיו, בלי שהיה אכפת לו כי איציק לא קיבל את מנתו, קם איציק ממקומו, הקיף את השולחן והלם בחברו בתקיפות רבה. החברים המבוהלים תפסו אותו בחוזקה והובילו אותו לראש הישיבה. איציק הנכלם ישב מול ראש הישיבה, ממתין לנזיפה חמורה כיאה למעשה הנורא אותו עשה. ראש הישיבה שהבחין היטב בצערו של תלמידו, הניח את ידו באהבה על כתפו של איציק והחל לשוחח איתו. איציק שפך את ליבו לפני ראש הישיבה, על מידת הכעס שאינו מסוגל להיפטר ממנה, ועל המנהג המגונה אותו רכש לעצמו להכות את הזולת כשמשהו אינו מוצא חן בעיניו. ראש הישיבה ששמע בריכוז את דבריו של איציק, סיפר לו את הסיפור הבא:
לרבי יצחק מוורקי היו חסידים רבים, שהערצתם אליו הייתה כה גדולה, עד שאפילו העניים שבין חסידיו היו צועדים אליו ברגל מרחק עצום, על מנת לזכות להגיע אליו לביקור. הבעיה הייתה כי כמות החסידים הייתה כה גדולה, והדרך הייתה ארוכה כל כך, עד שלפעמים היו החסידים קצת מקצרים את הדרך ועוברים בשדות הסמוכים לעיר. השדות הללו היו באחריותו של יהודי נכבד, שמטבעו היה קפדן, וחרה לו מאוד כי החסידים עוברים בשדות, גורמים לעיתים לנזקים קלים, ובכלל - לא מצאה חן בעיניו העובדה כי עוברים הם בשדות שאינם שלהם. משנמאס לו, פנה אל רבי יצחק וביקש ממנו לפעול בעניין, ולבקש מחסידיו שיפסיקו לעבור בשדות. רבי יצחק נענה לבקשתו, ואכן החסידים הפסיקו לעבור שם. אולם לאחר תקופה לא ארוכה שוב חזרה התופעה ויחד עימה חזר כעסו של בעל השדות. הוא פנה לרבי יצחק ותינה בפניו את כעסו על התנהגותם הפושעת של החסידים וכו' וכו', ולבסוף סיים כי יש להכותם במקל וכי מצוה שכך יֵעשה להם. הרבי שתק, ומשכך, הבין היהודי כי הרבי מסכים לצעדי הענישה. משיצא ביקש הרבי כי יקראו לו. כשחזר אמר לו הרבי: "הרי לפני שאדם הולך לעשות מצוה צריך להתכוון כי הולך הוא לקיים מצוה, לכן אל תשכח לכוון בהתאם לפני שאתה הולך להכותם". עוד הוסיף הרבי ואמר שהואיל והיהודי הינו חסיד הנוהג לומר "לשם יחוד" לפני כל מצוה, חובה עליו לומר לשם יחוד לפני שמתחיל ב'מצוה'. כמובן, הוסיף הרבי כי לפני מצוה יש לטבול במקוה כדרכם של החסידים.
היהודי הבין היטב את דעתו של הרבי על ה'מצוה' אותה מתכוון הוא לעשות.
ראש הישיבה חיבק את איציק ואמר לו כי כל שמציע הוא לו: רגע לפני שמתחיל להכות את חברו פשוט יאמר נוסח של לשם יחוד, ואם בכל זאת יחליט להמשיך, הרשות נתונה, אם כי יש לשער כי לאחר אמירת לשם יחוד לא יוותר מהחשק להרביץ זכר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
104 - כמה שווה כוסית משקה
105 - מכות לשם מצוה
106 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
