ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בו גרציה
מצות לא תעשה שלא לחמוד דבר של חברו, שנאמר: "לא תחמוד" (שמות כ')
רחש עבר בין המתפללים באותה שבת בבית הכנסת הגדול של העיר פרנקפורט. דקות מספר לפני הוצאת ספר התורה, נכנסו אל האולם הגדול שני יהודים, המוכרים לכולם כאנשי דלא מעלי. ידועים היו השנים כגנבים, וכמי שאינם יודעים להבחין מספיק בין ממונם שלהם לממונם של אחרים, וליתר דיוק בין ממונם של אחרים לממונם שלהם. היה מי שחשב כי אולי יום זיכרון לאחד ההורים הביאם לבית הכנסת, מקום אליו לא נכנסו מזה שנים רבות, אולם הוא דחה אפשרות זו, שכן אז לא ברור מה חברו עושה שם.
אלו מבין הנוכחים שהיו בעלי עין חדה, יכלו ודאי להבחין כי אין זה ביקור סתמי בבית הכנסת, ניכר היה כי התרגשות רבה ממלאת את ליבם של השנים. הגבאי קיבל את פניהם בשמחה ובמאור פנים, הציע להם מקום ואף כיבדם בעליה לתורה.
עם תום התפילה נעמד אחד מן השנים על כסא וביקש את תשומת לב הקהל. "ודאי הנכם מתפלאים מה אנו עושים כאן בבית הכנסת" פתח. "הלילה ארע לנו מקרה מדהים, שעם סיומו החלטנו כי אנו משנים את דרכינו וחוזרים בעזרת ה' לדרכי אבותינו". רחש של תדהמה עבר בקהל, המתח היה רב, והכל היטו את אוזניהם בסקרנות מרובה. "תבינו כי מאוד לא נעים לנו לספר את הסיפור הבא", המשיך האיש, "אולם חשבנו כי על ידי סיפורו של הסיפור בפניכם אולי נזכה לכפרת עוונותינו". בבית הכנסת שררה דומיה מוחלטת בהמתנה לסיפורם של השנים: הם סיפרו כי עברו באמצע הלילה ליד ביתו של רב העיר, הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ, בעל ספר ההפלאה. על אדן החלון ראו את מנורת השבת המבהיקה, מנורה מרשימה בגודלה וביופייה. שני האנשים הבינו כי בטיפוס קל המנורה בידיהם. כשהיו על אדן החלון, רגע לפני שנכנסו ולקחו את המנורה, נכנס הרב אל החדר. כשהבחין הרב בנעשה, אמר לשני היהודים: "אומנם בעירנו ישנו עירוב, כך שעל איסור הוצאה וטלטול לא תעברו בנוסף לאיסור הגניבה, אולם היות והמנורה הינה מוקצה, הרי אני מודיע לכם כי אני מפקיר את המנורה, ואתם יכולים לבוא במוצאי שבת לקחתה".
הגנבים הנדהמים השפילו את עיניהם וברחו מהמקום. המומים מהקרבתו של הרב ישבו בביתו של אחד מהם. הם לא האמינו כי כדי להצילם מאיסור מוקצה, היה מוכן הרב להפקיר כך את המנורה. הם ישבו כל הלילה בחשבון נפש ארוך, דנים בשאלה עד כמה הם מוכנים להשקיע בשביל בורא העולם, והמהפכה בליבם הייתה עצומה. האיש הנרגש ירד מהכסא. הנוכחים המופעמים מגדלותו של רבם, ומאומץ ליבם של השנים, עברו אחד אחד ולחצו את ידיהם של השנים תוך איחולים רבים להצלחה בדרכם החדשה.
לאחר שנים, סיפר הגאון רבי חיים מבריסק סיפור זה לתלמידים. לאחר שהתלמידים התפעלו ממעשהו האצילי של בעל ההפלאה, שאלם הרב מדוע לדעתם בעל ההפלאה אמר כי הוא מפקיר את המנורה, ולא אמר להם כי הוא נותן לגנבים את המנורה במתנה?! לאחר השערות שונות אמר ר' חיים כי אם היה אומר להם כי הוא נותן להם במתנה את המנורה, ובמוצאי שבת היו מממשים את המתנה, נמצא כי עד מוצאי שבת היו עוברים גם על לאו של "לא תחמוד", שהרי המנורה עדיין אינה שלהם, והם חומדים את ממונו של הזולת ומתכוונים לקחתו. אולם ברגע שבעל ההפלאה הפקיר את המנורה, אזי המנורה אינה שייכת לאיש, וממילא אין איסור של "לא תחמוד" עליה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
59 - "כל אלמנה ויתום לא תענון"
60 - לא תחמוד
61 - "שלא לבייש את חברו..."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
