ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לאכול בשר שנתבשל בחלב, שנאמר: לא תבשל גדי בחלב אימו" (שמות ל"ד)
תחושת רווחה גדולה פשתה בקרב רבים מבני ירושלים. חיה האלמנה זכתה להביא את ביתה הבכורה בברית האירוסין עם בחור כליל המעלות, למרות שבאמתחתה לא היה אפילו גרוש אחד לתת כנדוניה לביתה האהובה.
תחושת הרווחה לא טשטשה, בקרב שכניה של חיה, את הידיעה על עונייה הנוראי, ועל הצורך הגדול שלה בסיוע בהוצאות החתונה. אומנם מצבם הקשה של כל תושבי ירושלים באותה תקופה, לא אִפשר גיוס המוני של צדקה עבור החתונה, אולם פרוטה לפרוטה נאספה, עד שניתן היה לערוך סעודה מכובדת במושגים של אותם ימים - מעט מזונות לכל האורחים, וסעודה של ממש למשפחה המצומצמת. מיד עם איסוף הכסף המועט, הלכה חיה וקנתה עשרה עופות אותם תכננה לבשל לקראת החתונה. עשרה עופות היו בהחלט מנה מכובדת באותם ימים, בהם אפילו המשפחה העשירה ביותר, לא רכשה לעצמה עוף שלם לכבוד שבת. החתונה הלכה וקרבה. חיה, בסיוען של בנותיה הרבות ושכנותי המסורות, עמלו קשה בהכנת כל הדרוש לליל החתונה. בשבוע לפני החתונה עבדו הן ללא לאות עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון להספיק לתפור את כל הבגדים ולהכין את כל הנדרש לסעודה.
כנראה שהייתה זאת השעה המאוחרת כל כך, שגרמה לאחת השכנות המסורות לפגוע במרפקה בכד החלב הקטן שניצב על השולחן. קריאת השבר שנשמעה מכיוון הנוכחות לימד כי לא רק הכד והחלב היו הסיבה לדאגה. מסתבר כי כד החלב נשפך כולו לתוך סיר העופות שעמד והתבשל על הפרימוס. אחת הנוכחות, היחידה שלא איבדה את עשתונותיה אל מול האסון, רצה לבית המדרש בתקווה למצוא את אחד הרבנים שיבוא ויפסוק את דינם של העופות היקרים.
לא עברה שעה קלה ואחד מחשובי הרבנים נכנס לביתה של חיה, והחל בוחן את הסיר. הוא הסביר לנוכחות כי השאלה כעת היא האם היה בסיר העופות פי שישים מכמות החלב שנשפך לתוך הסיר, שאז החלב בטל בתוך הבשר, וניתן יהיה לאכול את העופות ללא חשש. אך אם כמות החלב גדולה מאחד לשישים אזי לא ניתן יהיה להכשיר את העופות, ואל יהיה מנוס מלהשליכם לפח. הרב החל למדוד את הכד בו היה החלב, וכן את הסיר. לאחר שמדד ידע כי כמות הלב שנשפכה גדולה היא מכדי אחד לשישים, אולם ליבו לא מלאו לפסוק בשאלה, היות וידע היטב את המשמעות של הטרפת כל העופות כולם. הוא הניח את הנשים במלאכתן ואמר כי בשאלה זו צריך הוא להתייעץ עם רב העיר, הגאון רבי שמואל סלנט, ולכן רק בבוקר יקבלו תשובה לשאלה. חיה ושאר השכנות לא ישנו כל הלילה מרוב מתח, ידעו הן היטב כי אם העופות ייזרקו לא יהיה תחליף, וכי בליל התחתונה לא תהיה סעודה כלל.
מששמע בבוקר רבי שמואל את השאלה, ביקש לקרוא לחלבן שרגיל היה לספק את החלב באזור מגוריה של חיה. משהגיע החלבן לביתו של הרב, ביקש מכל הנוכחים לצאת. משנותרו הרב והחלבן לבדם סיפר הרב לחלבן את אשר אירע. הרב פנה אליו ואמר לו כי זה סוד מפורסם שבגלל המצב הכלכלי הקשה, החלבנים מערבים מים בתוך החלב על מנת להגדיל את הכמויות שיספיקו לכל תושבי העיר. "אולם", פנה הרב לחלבן: "עלי לדעת כמה מים בדיוק אתה נוהג לערב בחלב על מנת שאוכל לבדוק שמא בחלב שנשפך לתוך העופות אצל חיה, לא היה יותר משישים כנגד העופות". הרב סיים והוסיף: "כמובן שמתחייב אני כי לא אגלה לאיש את אשר תגלה לי, אולם מבין אתה כי מוטלת עלינו אחריות כבדה לעזור לחיה ולהציל את הסעודה שהכינה". החלבן עמד נדהם מול גאונותו של הרב לחשוב על כך שבעצם לא כל מה שנשפך לעופות היה חלב, ואכן סיפר לרב כמה חלב יש בפועל בנוזל שמוכר. הרב חישבן במהירות ושלח את משמשו להודיע במהירות כי העופות כשרים לחלוטין, כמובן בלי לפרט לאיש את פשר הפסק.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
105 - מכות לשם מצוה
106 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
107 - למות (ולחיות) על תפילין
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
