ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
לאחר מספר חודשים הגיע לעיר בה התרחש סיפורנו. הט"ז היה תשוש מהמסעות הארוכים, והחליט כי בעיר זו שהייתה גדולה יישאר תקופה ממושכת על מנת לאגור כח להמשך המסע. על מנת שיוכל להתפרנס בכבוד ולהמשיך בקבלה שקיבל על עצמו שלא ליהנות מבשר ודם, חיפש עבודה שתתאים לו. לאחר מספר ימים שמע כי בבית המטבחיים מחפשים אדם מנוסה בבדיקת טרפות ובניקור הבהמות מהחלקים האסורים לאכילה. הט"ז ניגש לבית המטבחיים שם שמחו לגלות כי הוא מנוסה במלאכה ובקי בהלכות. העבודה לא הייתה נעימה כלל וכלל, הלכלוך הכרוך בעבודה זו הינו רב, ושותפיו לעבודה לא הקלו עליו את המשימה. הוותיקים בעבודה ביזו את הט"ז ונתנו לו את כל העבודות הבזויות. במיוחד הטרידה אותם העובדה כי המנקר החדש חלק על הידע שלהם, וכי לעיתים קרובות העז להביע את דעתו בניגוד לדעתם על כשרות הבהמות, על הניקור והסרת החלבים הנכונים ועוד ועוד דברים שנהג בניגוד לדעתם.
את הסאה מבחינתם הגדיש המנקר החדש, כשיום אחד כשהחליטו להטריף בהמה גדולה ויקרה במיוחד, הט"ז ניסה להסביר כי הבהמה הינה כשרה, ומשלא קיבלו את דעתו ואף סרבו לשמוע את כל טענותיו והוכחותיו צעק כי הינם גוזלים את ממונם של ישראל, בהטריפם בהמה כשרה לחלוטין. המנקרים הותיקים לא יכלו להבליג, והלכו לרב העיר על מנת להתלונן על הט"ז, שלטענתם רוצה להכשיל את ישראל באכילת טרפות. רב העיר שמע את השאלה בעיון ופסק כי הצדק עימם, וכי הבהמה אכן אינה כשרה ויש לזרוקה לכלבים. הט"ז ששמע את הפסק, הזדעק, וחזר ואמר כי נעשה פה עוול עם בעלי הבהמה. אולם רב העיר שעודכן כבר על 'חוצפתו' של המנקר החדש, נזף בו בחריפות על שמעז שלא לקבל את מרותו של המרא דאתרא. משניסה הט"ז שוב בעדינות להוכיח את צדקתו, אחזו השמש בכח, וגררו אל מחוץ לביתו של הרב.
לא עברו כמה רגעים ואל הבית התקרב נער צעיר ובידו תרנגולת עם שאלה לרב. הט"ז קרא לו וביקש לשמוע מהי השאלה בעוף. מששמע את השאלה אורו עיניו, שכן הייתה זו שאלה דומה לחלוטין לשאלה שהתעוררה בבהמה שאותה הכשיר בניגוד לדעת רב העיר. הט"ז אמר לנער כי לפני שהרב עונה לו על העוף, יבקש מהרב לעיין בסעיף מסויים בספר הט"ז שם יוכח כי העוף כשר.
רגע לפני שהרב פסק שהעוף טרף, ביקש ממנו הנער שיעיין בט"ז באותו סעיף שהט"ז אמר לו. הרב המופתע עיין שם ונדהם לגלות כי הצדק היה עם המנקר אותו זרקו בבושת פנים שעה קלה קודם לכן. בירור מהיר העלה, כי אכן המנקר הוא שעומד מאחורי ידיעותיו של הנער בספרו של גדול הדור - הט"ז. במצוות הרב רץ השמש והביא את הט"ז בחזרה. הרב חיבקו וביקש ממנו את התנצלותו. לאחר שביקש מכל הנוכחים לצאת, ישבו ארוכות ודנו בלימוד, רק כעבור מספר שעות הזדעק הרב ואמר כי מבין הוא כי לפניו עומד לא אחר מאשר הט"ז בכבודו ובעצמו. מיד קרא לראשי הקהל ואמר כי מתפטר הוא מיד מתפקידו, וכי רב העיר האמיתי הינו המנקר האלמוני. הט"ז נבהל מכך שהתגלה, ומדבריו של הרב, ואמר כי בשום אופן לא יחליף את הרב שהינו תלמיד חכם מופלג. אולם הרב הודיע כי מעתה לא יענה על אף שאלה והוא מתפטר לחלוטין מתפקידו. לבסוף ניאות הט"ז, שהבין כי מן השמים רוצים שיחזור ויתגלה, להישאר בעיר ולסייע לרב הישיש בתפקידו, וכי לאחר פטירתו של הרב, רק אז ימלא את מקומו.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
96 - "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"
97 - "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"
98 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
