ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין בן מסעודה
המדרש מספר שמשה רבנו היה כותב על המשכן ועל הכלים השונים שהיו בו את המילים 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. כשה' ראה זאת הוא שמח, אולם מכיוון שמשה נותר בחוץ, הוא קרא למשה להיכנס למקום הפנימי ביותר - שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. אך המדרש מעורר כמה קשיים.
אם משה לא הצטווה לכתוב את המילים הללו על המשכן והכלים; - מדוע משה הפר את מצוות הבורא וכתב את המילים הללו מדעתו?! בנוסף לכך קשה, שהמקום הפנימי ביותר שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים' הוא קודש הקדשים; שרק הכהן הגדול ניכנס אליו - וביום הכפורים בלבד. חז"ל מספרים שמשה רבנו לא היה נכנס לשם אלא רק לחלק המשכן שמחוץ לפרוכת. האם המדרש - שמספר שה' קרא למשה להיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים' - מתעלם ממסורת חז"ל?
מחשבות אדם
המדרש אינו מתכון לומר שמשה עשה דברים שהוא לא הצטווה לעשותם. המדרש מתכוון לומר שמחשבותיו של האדם רשומות באופן נסתר על מעשיו. ידוע שכל פרט וכל כלי במשכן מרמזים לסודות של קשר לעולמות העליונים. משה רבנו שעלה למרום והצטווה שם על המשכן, יכול היה להבין מעצמו רבים מהסודות הללו; והוא יכול היה לכוון אל הסודות הללו בשעת עשיית הכלים. אך כאשר ה' התבונן במשכן והוא ראה את המחשבות שמשה חשב בשעת עשיית המשכן והכלים; ה' ראה שעל כל פרט במשכן רשומה מחשבה פשוטה בלבד - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. המחשבה הזו מעידה על ההתבטלות ועל הענווה של משה. למרות שמשה היה יכול לכוון מדעתו אל סודות עליונים, הוא לא רצה שאישיותו הפרטית תשפיע על המשכן - ואפילו לא באמצעות מחשבה בלבד. המחשבה היחידה שלו היתה לקיים את רצון הבורא - והיא היתה ניכרת ו'רשומה' על כל פרט במשכן.
הפנימיות שבפנימיות
המדרש סיפר שה' ראה זאת וקרא למשה שיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. המדרש אינו מתכוון לומר שמשה נכנס לקודש-הקודשים שרק הכהן הגדול רשאי להיכנס לשם. המדרש מתכוון לומר שה' גילה למשה אחר-כך סודות פנימיים ביותר של המשכן; וההשגות הללו נקראות במשל הזה - 'לִפְנַי וְלִפְנִים'.
ברם, למרות שה' גילה למשה אחר-כך השגות פנימיות ביותר - הכוונה הבסיסית והאמיתית ביותר בעשיית המשכן היא לעשות את ציווי ה'. האנשים והנשים הפשוטים שבנו יחד עם משה את המשכן לא יכלו לשער מדעתם את סודות המשכן; והם בנו את המשכן מתוך הכוונה הפשוטה ביותר - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. משה רבנו התאחד עימם ובנה את המשכן מתוך הכונה הפשוטה והאמיתית הזו - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. אילו משה היה משער מדעתו את סודות המשכן ומכוון אותן בשעת העשיה שלו; הוא היה משיג את מה שנראה לו כ'פנימיות' של המשכן. אך ה'פנימיות' הזו נחשבת ל'חיצונית' ביחס לכוונות 'פנימיות יותר'. דווקא ההתבטלות של משה אל רצונו הפשוט של ה' - היא זו שזיכתה אותו שה' יקרא לו אל אוהל מועד כדי להסביר לו כוונות נוספות ופנימיות יותר של כל פרט ופרט במשכן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
