ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כל מה שהוא ראוי להעשות כבר הוא טבוע במהות השכל וההויה הרוחנית המקושרת עם כל יסוד המציאות, וכיון שנעשה להיפך ממה שראוי להעשות הרי הדבר מהרס את היקום, כמו מי שמתנהג בסידור גופו באופן המנגד לתנאי החיים שלו .אמנם אם אין הגילוי של ההשתלשלות מגיע לרשימה נפשית, אין ההרס פועל.
לעולם יש שורש רוחני שהוא צריך להתגלות בעולם . כשהמציאות מתנהלת לפי הסדר הפנימי אזי יש חיים וברכה. אולם כשהעולם מתנהג בניגוד לסדר הזה אזי העולם הורס את עצמו והמציאות הולכת ומתמוטטת. כאן הרב שואל שאלה נסתרת. אם כן היה לפי עקרון זה צריך להיות שהגויים שלא הולכים לפי הסדר הפנימי לא היה צריך להיות בהם ברכה.
על כך אומר הרב שיש אדם שנפשו מחוברת אל השורש הרוחני ויש שאין נפשו מחוברת אל השורש הזה. ולכן אדם זה אינו מהרס את היקום כמו שהאבן לא מהרסת את היקום.
התורה כולה היא המסקנא האחרונה של התוצאה של האורה האלוקית, ההולכת וזורמת בעולמים ומגיעה עד חידור התוכי של החיים, ישראל נזדככו כ"כ עד כדי הרגשה זו של אי האפשרות של היפוך הסידור העליון המקיף והחודר.
התורה היא המביאה את האורה האלוקית כפי שהיא במקוריותה כפי מה שהדברים נמצאים בשורש העליון אל החיים שאנו חיים בעולם הזה בפועל. מדרגת עם ישראל כל כך גדולה שיש בעם ישראל הרגשה רעה כשהחיים שלו לא מתנהלים לפי הסדר הפנימי. לכן אנו בטוחים שעם ישראל יעשה תשובה . עם ישראל אף פעם לא יהיה נינוח ולא ירגיש טוב במציאות חיים שאינם לפי הסדר העליון.
האבות הוטבעו כבר בזה במעלת רוחם, ובניהם נזדככו בכור הברזל עד שבאו בתעלומה פנימית לידי מידה זו, והידיעה הפנימית היא הידיעה המרגשת, שבזמן שהיא כבר באה לבגרותה מוכרחים תנאי החיים ללכת על פיה, ואם לא יהיה מדריך עליון להוציא אל הפועל את גילוי החיים בהנהגה לפי הידיעה הפנימית אז העולם מתמוטט וצרת החיים גדולה. וההארה באה. אור ה' נגלה על הר סיני למשה הראה אוצר טובו וסוד הדר זיוו להורות תורה מורשה קהילת יעקב לבסם עולם ומלואו.
האבות הגיעו לכך שנפשם הולכת ע"פ השורש הרוחני מכוח עבודתם. אולם בני האבות לא היו במדרגה כל כך גדולה שהגיעו לכך מעצמם היו צריכים לעבור תהליך הזדככות. שעבוד מצרים הביא את ישראל להרגשה פנימית שלחיות בעולם ללא קשר לקב"ה ללא קשר לנצח זהנ להיות בעולם עולם של שעבוד הרס וחורבן. הידעה של עם ישראל אינה ידיעה שכלית אינה ידיעה שיכולים לזהות באופן חיובי כיצד להתחבר למקור. הידיעה היא רק ידיעה פנימית המוגדרת ידיעה מרגשת. יש עומק בידיעה זו בכך שהיא נוגעת בכל רובדי החיים. הרגש הפנימי יודע לזהות מה לא טוב. וברגע שהרגש הזה הגיע לבשלות אזי הוא תובע תשובה לשאלות החיים. הוא תובע שהחיים יתנהלו ע"פ השורש הפנימי. אי היכולת לתרגם זאת בעולם המעשה גורם לצפייה גדולה שלא מתממשת . לכן היה צורך שתבוא הארה מבחוץ שתדריך את החיים ותהפוך את ההרגשה הפנימית לידיעה שיש בה בהירות שכלית רוחנית. וזאת התורה שהיא המדריכה את הדרך לבסם את העולם.
לפי זה כל חסיד, כל דורש מוסר וצדק, כיון שהגיעה דעתו לגלות רז מוסרי, הרי העולם כולו תובע את תפקיד מלוי החובה המגולה. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, ע"כ אינם מצווים, ואין מהלך הטבע פועל על ידם ביחס להדרכתם התורית, זהו רז מיוחד לישראל
גם במשך הדורות כשרוצים לגלות מדרגות של חסידות יותר ממה שנתגלה בתורה , כיון שהגדול והחסיד שבדור יש לו תביעה פנימית לחשוף מדרגה חדשה בעולם. זה מעיד שהעולם כולו כבר הוכשר למדרגה זו. החסיד בא לענות על צורך שכבר קיים בעולם והוא נשלח ע"י הקב"ה לגלות מדרגה זו. כמו שלגבי הציווי הבסיסי של התורה זה התאים רק לעם ישראל. כך גם ההארות ברצף הדורות והחשיפה של האור שיש בטבע נעשה רק על ידי עם ישראל ששיך לעולם הפנימי ולא ע"י גויים שכלל לא שייכים לעולם פנימי זה.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
