ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
זכה - ואין הוא רואה מציאות זולתי "אין עודמלבדו". יודע הוא שכל המציאות כלה אינה אלא ציווי אלקי "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". גם את קיומו הוא אינו מרגיש "ונחנו מה", וכל אשר הוא עושה, אינו אלא "כאשר ציווה". לא מה שנראה לו כחשוב ולא מה שנראה לו כדרוש.
לא זכה - מרגיש הוא כי לגדולות נוצר. ולעיתים אצה לו הדרך ומחשבות מתעוררות אצלו "מתי שני זקנים הלו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור". מציאותו, חשיבותו - מחפשת דרכים לבוא לידי ביטוי, שעשייתו תתבלט. ובשעה שהרגשת המציאות העצמית קיימת - נעלם מן העין ה"הוא ציוה ויעמוד", משתכח מן הלב "זה הדבר אשר ציוה" והתלהבות גדולה אופפת אותו, אש בוערת בעצמותיו לפעול ולעשות ואינו מסוגל לשים אז לב שזוהי "אש זרה אשר לא ציוה" והתוצאה: "בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד".
(התשמ"ה)
"אחרי מות שני בני אהרון"
פתיחתה של פרשה זו מתמיהה: בשתי צורות פונה הקב"ה אל משה "וידבר ה'" "ויאמר ה'", הפניה הראשונה "וידבר ה'" לא מובא על מה דבר, הפניה השניה "ויאמר ה'" מכוונת אל אהרון. האם הפניה הראשונה היתה אל משה בלי שיפורט מה היה תוכנה?
אין כל ספק שמותם של שני בני אהרון ציער גם את משה ולא רק מפני שהיו בני אחיו, אלא מישום שהוא לימדם תורה והוא הוא "כאילו ילדם". ברם לא הרי צערו של משה כצערו של אהרון. אמנם גדול הוא צערו של משה, שראה אותם כממשיכים במה שהוא התחיל, והנה דוקא ברגע החגיגי ביותר של התגלות והשראת השכינה באהל מועד קורה אסון כזה.
משה בשבעתימי המילואים עבד את כל העבודות הקשורות למשכן, התרגל לעבודה וידע שאין בה כל סכנה במידה ותעשה כאשר ציוה ה'. אהרון עומד להכנס עתה לעבודה ומיד בתחלתה פוקד אותו אסון, נוסף על הצער הגדול מתעורר גם פחד האם "כל הקרב למשכן ה' ימות"?
לפיכךבא הדיבור האלקי בצורה כפולה, המכוון אל משה - בדיבור קצר, ואילו המכוון אל אהרון - באמירה רחבה ורכה שהרבה מן הפיוס בה. משה אשר נתנסה כבר ויודע שבעבודת ה' אין סכנה, הדבור הוא קצר על "מות שני בני אהרון", שכאן מצא בעל החוב לגבות את חובו על חלקו של אהרון בעגל. ברם המכוון אל אהרון בא בהרחבה לעודדו שלא יחשוש הוא להתקרב לעבודת ה', כי כל קריבה שהיא מאוזנת אין בה כל סכנה, רק התקרבות יתירה "בקרבתם לפני ה'" בה יש סכנה.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
