ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"ויהי מקץ שנתיים ימים"- איתא במדרש "קץ שם לחושך - זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".
לפי מדרש זה הגזרה שנגזרה על יוסף להיות בבית האסורים הייתה מלכתחילה עד סוף אותם שנתיים ימים, לעומת זאת, ידועים לנו מרש"י דברי המדרש (שם, ב), שאותן שנתיים ימים נוספו לו כעונש על "שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ...". (ובודאי עונש זה היה לפי מדרגתו של יוסף הצדיק שעליו אמר הכתוב: "אשרי הגבר אשר יבטח בה' -זה יוסף", ודקדק עמו הקב"ה כחוט השערה והוסיף לו שנתיים אלו, לעשר השנים שכבר היה בבית הסוהר).
ונראה לישב את שני המדרשים הללו כאחד, מתוך ההתבוננות בשאלה מדוע אותן שנתיים ימים היו ימי חושך בשביל יוסף יותר מקודמיהם, ונראה לומר שיוסף גרם זאת לעצמו בזה שלא בטח בה' וחשב שנשכח שם בבית הסוהר עד שצריך לבקש משר המשקים "כי אם זכרתני והזכרתני", והמצב של אדם שאבד את אמונתו היא עבורו חושך ואפלה.
וכך אמרו בפרוש במדרש שם: "קץ שם לחושך - זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה, ומאי טעמא? קץ שם לחושך, שכל זמן שיצר הרע בעולם, אופל וצלמות בעולם, דכתיב: אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם".
היינו, שיצר הרע גורם למצב של חושך בעולם, שלא יראה ולא ירגיש את הקב"ה המשגיח עליו, והדבר תלוי בו אם יתגבר על יצרו, יוכל להרגיש את דברי דוד המלך ע"ה "גם כי אשב בחושך ה' אור לי".
וכך פירש השפת אמת את שני הפירושים ברש"י תחילת פרשת ויחי, שעמד על השאלה למה פרשה זו סתומה? וכתב שני פרושים: א. לפי שנפטר יעקב נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד. ב. שבקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו.
וכתב השפת אמת שיש קשר בין הפירושים, מפני שכל זמן שלא נסתם מהם הקץ לא נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד, אבל כיון שניסתם הקץ ואבדה כל תקוה לגאולה, נסתם כל חזון וקצרה רוחם מעבודה קשה.
ולפי זה אפשר לומר, שתכלית "החושך" והסתר הפנים, היא כדי ליצור אתגר לאדם שיגביר את אמונתו ויגלה את הקב"ה בתוך החשיכה הזאת, וכך אמרו במדרש שם: "בכל עצב יהיה מותר- כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה", ואפשר להוסיף, שכל הגדולה שזכה לה במצרים היתה בזכות היותו בבית הסהר, שם הוא נפגש עם שר המשקים, וע"י שפתר לו את חלומו נתגלה כצפנת פענח, ויודע חלום לפתור אותו, והגיעו הדברים לאזני פרעה עד שנתגלגלו הדברים ונעשה משנה למלך מצרים, נמצא, שבזכות ההתמודדות של יוסף עם ניסיונות האמונה ועמידתו בכולם, זכה לאור הגאולה. ולהיפך כאשר לא בטח חשך עליו עולמו, כהמשך המדרש שם: "ודבר שפתים אך למחסור - ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים".
אור הגנוז בנרות
בני יששכר מביא בשם ספר הרוקח שיש להתבונן בנרות חנוכה ולראות בהם את האור הגנוז. ורמז לדבר ל"ו נרות חנוכה הם כנגד ל"ו שעות ששמש אור הקדמון לאדם הראשון לפני גניזתו, לאמר - שבנרות חנוכה גנוז אותו אור.
מה משמעות הדבר, לפי הבנתנו למעוט השגתנו?
נראה לומר שהאור הראשון היה אור רוחני של גלוי שכינה בעולם. חכמינו אמרו:
"אר"י ב"ר סימון: אותה האורה שנברא בה בעולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקב"ה שמעשה דור אנוש ודור הפלגה שהן מקולקלין, עמד וגנזו מהם, שנאמר: וימנע מרשעים אורה, ולמה גנזו? לצדיקים לעתיד לבא".
אור זה שאפשר להביט בו מסוף העולם ועד סופו, אינו יכול להיות אור גשמי רגיל, אלא הכרה במציאות ה' בעולם, ולכן החטא גרם להחשכת אותו האור. אבל הצדיקים בבחירתם הטובה יכולים לגלות את האור הגנוז. ואמרו במדרש ש"גנזו בתורה", היינו ע"י למוד התורה מתגלים אופקים חדשים של אמונה והכרת הבורא, ואז ההתבוננות בטבע מגלה כי "השמים מספרים כבוד א-ל...".
והנה גלות יון המכונה "חושך" ("והארץ היתה תוהו- זה בבל, ובוהו- פרס ומדי, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום), שהחשיכו לבם של ישראל ע"י כפירתם באלוקים חיים. נס חנוכה החזיר לעם ישראל את אמונתם, ולכן ההתבוננות בנרות חנוכה שמסמלים את הנס שהיה, וחכמת התורה שפרחה בדורת שאחריה, מסוגלת להחזיר את האמונה לישראל, וזהו אור הגנוז בנרות, שהולך ומתגלה לעיני המתבונן בהן.
בריאת האור על ידי האדם
מובא בגמרא (פסחים נד):
"מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת? מפני שהוא תחילת ברייתו".
מתוך עיון במקורות הנ"ל, נראה שאין הכוונה לאור שברא הקב"ה ביום הראשון, אלא לאור שיצר אדם הראשון, שעלה במחשבה לבראתו בערב שבת בין השמשות ולא נברא עד מוצאי שבת
"דתניא: ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור, והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד".
היצירה האנושית הראשונה הייתה יצירת האש שהיא כעין "דוגמא של מעלה" בהיותה יצירה כעין יש מאין, ואעפ"כ בודאי שהיא מכח האנרגיה הגנוזה בטבע, ותפקיד האדם רק לגלות את האור הגנוז בה, ודעה זו נתנה בו ביום שברא הקב"ה את האור, שאם יזכה יבין את מקור חידושו זה, ולכן מברכים על האור במוצ"ש "בורא מאורי האש" להודות על כך שהקב"ה הוא מקור חדוש אנושי זה.
ועלה במחשבה לבראתו בערב שבת. מדוע נתעורר הצורך לבראתו אז? נראה לומר שהצורך בחידוש האנושי לגלות את האור הגנוז בא בזמן שהיה ראוי לו שיגנז, היינו בערב שבת לאחר שאדם הראשון חטא ונתברר שיצאו ממנו רשעים כדור המבול ודור הפלגה, ועלה במחשבה לתת באדם דעה להדליק אש, לגלות את האור הגנוז, (על כל משמעויותיו), והקב"ה רחם עליו, הואיל וחזר בתשובה, ומפני קדושת השבת שקרבה, לא גנז אור ראשון זה. על דרך מה שאמרו חז"ל "בקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, וראה שאינו מתקיים ושתף עמו מידת הרחמים", ובוודאי מה שעלה במחשבה לא היה לבטלה, אלא שהעולם בתחילת דרכו יהיה נדון במידת הרחמים עד שיהיה ראוי להיות נדון במידת הדין, וכך גם ביחס לאור הקדמון, ששמש את אדם הראשון ולא נגנז למרות חטאו ל"ו שעות, אולם במוצאי שבת היה ראוי לגלות את האור הגנוז בבריאה.
ואפשר שאנו היום מדליקים נרות שבת זכר לאותו אור ששימש את האדם הראשון בליל שבת, ונמסרה מצוה זו לנשים כמו שאמרו חז"ל כתקון לחטא חוה שהכשילה את האדם בחטא הקדמון, והיא כבתה נרו של עולם, תדליק לפיכך היא תשמור הדלקת הנר" (מדרש תנחומא נח).
וזה לעומת זה עשה אלקים, ונתן לאדם החכמה להרכיב שתי בהמות ולהוליד את הפרד. והרי הרכבה זו אסורה אף על בני נח לשנות לשנות מסדר הבריאה שברא הקב"ה, אולם האדם בחכמתו יכול לעשות את זה ולחדש בריאה שתחיך את העולם, ותטשטש את מעשה בראשית על ידי הקב"ה שברא כל מין למינהו. ואם יזכה יחדש בבריאה חדושים שיגלו את האור הגנוז בה מבורא עולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








