ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהיותנו במצרים שלש מטרות היו לפני הקב"ה 1) להוציאנו ממצרים 2) לתת לנו את התורה 3) להביאנו לארץ.
ממצרים יצאנו באותות ובמופתים וביד חזקה. יצאנו, במדה מסוימת בעל כורחנו. אחד מחמשה או אחד מחמשים. וגם אחרי שיצאנו - התעורר רצון מדי פעם בפעם ל"ניתנה ראש ונשובה".
התורה ניתנה לנו, בחלקה (תורה שבע"פ) בעל כורחנו. "כפה עלינו הר כגיגית, אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו פה תהא קבורתכם". והן התורה שבע"פ, היא היא עיקרה של תורה, שעליה כרת הקב"ה אתנו ברית, והיא העושה את התורה כתורת חיים אשר "ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים".
וכל עוד לא נכנסנו לארץ - לא הושלמה המטרה. והנה גם בזה, כאילו מעשה שטן, יוצאי מצרים, מסרבים להכנס לארץ כתוצאה מדיבת המרגלים, אשר הציגו אותה כארץ אוכלת יושביה. ארבעים שנות מדבר והסתלקותה של "העדה הרעה" צריכים לעורר שאיפה, רצון וכיסופים לבוא לרשת את הארץ, כדי למלא את רצון ה' ועל כן "והיה כי תבוא אל הארץ" שמחה גדולה היא במילוי רצון ה' בשלימותו.
(התשמ"א)
"והיה כי תבוא אל הארץ וכו'"
הוידוי שהאדם אומר עם הבאת הביכורים מעורר שאלות. איך יכול מי שהוא דור עשירי בארץ וגם יותר, לאמור "כי באתי אל הארץ" וכן מהי ההדגשה "הגדתי היום"? והנראה בזה כי אמנם יש כאלה שהם בארץ, לא מפני שזכו בה לכתחילה, כי אם היו מיוצאי מצרים, אולי לא היו זוכים לכתחילה להכנס לתוכה, אלא בדיעבד שנולדו בה על כן נמצאים בתוכה, בזכות אבותיהם שירשו אותה מהם.
אמנם מחבבי המצוות, אפילו שנולדו בארץ, מעלה עליהם הכתוב כאילו היו מיוצאי מצרים וזכו להכנס לארץ ולכן הוא אומר "כי באתי אל הארץ". ומה שאומר "הגדתי היום", כי בני אדם הלוא עולים ויורדים הם, יש ואתמול היה זכאי והיום חייב, ויש להיפך אתמול היה חייב והיום זכאי. ולכן אמר בשעת קיום מצוות הבאת הביכורים "הגדתי היום", קיומה של המצוה היום - היא שמזכה אותו לראות את עצמו כאחד מבאי הארץ.
וארלי בזה אפשר להסביר דברי חכמים "עשה מצוה האמורה בענין, שבשבילה תכנס לארץ" והרי את הביכורים הוא מביא כשהוא כבר נמצא בארץ!? - אלא הוא הוא הדבר, קימוה של המצוה מזכה את האדם לראות את עצמו כאחד מבאי הארץ.
(התשמ"ז)
"והיה כי תבוא אל הארץ"
פרשת ביכורים מתחילה בלשון יחיד ובמהותה היא חובתו של כל יחיד ויחיד כפי אשר תשאנו רוחו, ברם בחיי האומה היא הפכה להיות כעין מצוה ציבורית לפי המתואר במשנה דרך העלאת הביכורים לירושלים. ויש לברר במה נשתנתה מצוה זו ממצוות דומות לה כדוגמת מעשר שני שאף אותו חייבים להעלות לירושלים או את פדיונו?! והנראה לנו שחובת הנתינה של הדבר האהוב ביותר - "כבכורה טרם קיץ בעודה בכפו יבלענו" - כדי ליצור צורת חיים ציבוריים מודרכים ומכוונים על ידי הכהנים העומדים ומשרתים בבית ה', היא שגרמה לכך ומצות הביכורים הפכה להיות כעין מצוה ציבורית.
הכהן העומד ומשרת בשם העם - הוא גם מרכז ההוראה וההדרכה של העם "ובאת אל הכהנים הלווים - - - והגידו לך דבר המשפט", עשרים וארבע מתנות כהונה, באו כדי לאפשר לאלה העובדים את עבודת ה' מחד, ומשמשים מורי העם מאידך - מסגרת חיים ללא עמל מרובה לצרכים האישיים שלהם. כך שבהבאת הביכורים, אנו דואגים לצרכי העם והיא לבשה צורה עממית ציבורית.
(התשנ"ה)
"והיה כי תבוא אל הארץ"
כבר עמד על כך ה"כלי יקר" שנוסח זה "וירשת וישבת בה" מופיע פעמיים כאן ובפרשת המלך, עם שינויים קלים כאן הפתיחה "והיה", בפרשת המלך היא חסרה, כאן ההדגשה "נותן לך נחלה" שם זה איננו, כלל גדול הוא בידנו: כל תוספת או חסרון בתורה יש להם משמעות.
אשר לפתיחת "והיה" לפי הגדרת חז"ל זה לשון שמחה. אדם מישראל אשר חורש זורע וקוצר ומכניס יבולו הביתה שמחה היא לאיש שזרע בדמעה וקוצר ברינה. ברם שמחה היא גם לקב"ה. הוא שמח בשמחתו של כל איש ואיש עוד יותר מאשר "עמו אנוכי בצרה".
שמחה היא לפני הקב"ה לקיים את הבטחתו שנתנה לאבות "הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ". כי שונה היא הבאת הביכורים, עליה מדןהר בפרשתינו מכל הנתינות האחרות: פאה ושכחה, תרומות ומעשרות וכו' כל אלו ניתנים ביחידות, ביכורים העם מביא כפי שמתואר במסכת ביכורים והשמחה היא שמחת העם, המודה לאלוקים ושמח בישועתו.
בחירת מלך יש בה הרבה מן הברכה אבל יש בה גם אפשרות לכשלונות, כדרך שמצאנו אצל שאול ראשון המלכים וכדרך שהיה במלוך המלכים לבית החשמונאים. על כן חסר ה"והיה" לשון השמחה, וחסר בה גם "הנותן לך נחלה" לא לזכותו של מלך היא.
הקב"ה דאג שלא מלך יכבוש את הארץ, שלא יראה לעצמו זכויות של כובש.
(התשס"ב)
"והיה כי תבוא אל הארץ"
כבר עמד על כך ה"כלי יקר" שנוסח זה "וירשתה וישבת בה" מופיע פעמיים כאן ובפרשת המלך, עם שינויים קלים, כאן הפתיחה "והיה", ובפרשת המלך היא חסרה. כאן ההדגשה "נותן לך נחלה" ושם זה איננו, כלל גדול בידנו: כל תוספת או חסרון בתורה יש להם משמעות.
אשר לפתיחה "והיה" לפי הגדרת חז"ל זה לשון שמחה. אדם מישראל אשר זורע חורש וקוצר ומכניס יבולו הביתה שמחה היא לאיש שזרע בדמעה וקוצר ברינה. ברם שמחה היא אף לקב"ה. הוא שמח בשמחתו של כל איש ואיש עוד יותר מאשר "עמו אנוכי בצרה". שמחה היא לפני הקב"ה לקיים את הבטחתו שנתנה לאבות "הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ". כי שונה הבאת ביכורים, עליה מדובר בפרשתינו מכל הנתינות האחרות: פאה ושכחה, תרומות ומעשרות וכו'. כל אלו ניתנים ביחידות, ביכורים העם מביא כפי שמתואר במסכת ביכורים והשמחה היא שמחת העם, המודה לאלקים ושמח בישועתו.
בחירת מלך יש בה הרבה מן הברכה אבל יש בה גם אפשרות לכשלונות, כדרך שמצאנו אצל שאול, ראשון המלכים וכדרך שהיה במלוך המלכים לבית החשמונאים. על כן חסר ה"והיה" לשון השמחה, וחסר בה גם "הנותן לך נחלה" לא זכותו של מלך היא. הקב"ה דאג שלא מלך יכבוש את הארץ, שלא יראה לעצמו זכויות של כובש.
(התשס"ד)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








