ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו עומדים לפני תפילת נעילה שנקראת כך על שם נעילת שערי שמים 1 . גמר כל תפילות היום ו"הכל הולך אחר החיתום", וזו שעה של חתום הדין. מהגמרא נראה שכפרת היום האמורה בתורה "כי ביום הזה יכפר עליכם" נעשית בסוף היום, ומי שלא זכה להיות בשעת נעילה לא זכה לכפרה זו 2 .
חז"ל אמרו
"תכלית הימים לילות 3 , תכלית הלילות שבתות, תכלית שבתות ראש חודש, תכלית ראש חודש המועדים, תכלית המועדים ראש השנה, תכלית ראש השנה יום הכפורים, תכלית יום הכפורים תשובה, תכלית תשובה עולם הבא" 4
נמצא ששעת נעילה, שהיא קץ זמן התשובה ביום הכפורים, היא תכלית כל הימים, ולשעת רצון זו אנו מצפים כל ימינו.
חז"ל המחישו את מעלת שעת הנעילה בפסוק משיר השירים (פרק ה'), וז"ל המדרש (כד הקמח לרבנו בחיי בשם המדרש): " 'קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל', קמתי אני לפתוח לדודי - זה יוצר (תפילת שחרית), 'וידי נטפו מור' - זה מוסף (אפשר ש"מור" רומז לריח הקטורת, הנזכר במוסף בעבודת הכהן הגדול), ' ואצבעותי מור עובר' - זה מנחה, 'על כפות המנעול' - זו נעילה ".
הפרק הנ"ל בשיר השירים עוסק בתיאור הציפייה של הרעיה לפגוש את הדוד אהובה, שחיכה לה מאחורי הדלת, אולם הרעיה התמהמה לפתוח את הדלת, והדוד חמק והלך לו:
"(ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
(ג) פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
(ד) דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
(ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
(ו) פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
(ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
(ח) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:"
כמה נפלא תיאור זה בהקשר עם שעת נעילה, שבה סוף כל סוף לאחר כל ההכנות והתפילות שערי שמים אמורים להיפתח. ואז נפגש עם "הדוד" הקב"ה בקרבה שאין למעלה ממנה, כפי שהתורה חוזרת ואומרת שביום הכפורים " לפני ה' תטהרו ", היינו שהטהרה תהיה בעמידתנו לפני ה'. והכל תלוי "עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" אם נזדרז לנצל את שעת הרצון לפני שדודי יחמוק ונשאר בגעגועים אליו "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" ...
תיאור כזה של פתיחת שערים מצאנו בפירוש רש"י על סמיכת גאולה לתפילה, וז"ל
"ואמרינן בברכות ירושלמי (פרק א'): מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה - לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג - אף הוא הפליג, אלא יהיה אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו, ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו".(רש"י מסכת ברכות דף ד ע"ב)
לא בקלות הגענו לשעת זו, קדמו לה ארבע תפילות של הכנה, כפי שדרשו חז"ל את הפסוק (תהלים פרק יז א) "תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים". וז"ל
"מה ראה דוד לומר חמשה דברים בפסוק זה? ואחר כך אמר 'מלפניך משפטי יצא', אלא אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אם תוציא את דיני ביום הכפורים בבקר, איני יכול לעמוד עד שאתפלל, אלא אקרא קריאת שמע ואתפלל ארבע תפלות 5 , ואחר כך - מלפניך משפטי יצא". (מדרש תהלים (בובר) מזמור יז ב)
במדרש למדו תפילת נעילה מהפסוק " גם כי תרבו תפלה אינני שומע" וז"ל (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שפח) "מנין לנעילה? אמר רבי לוי: שנאמר 'גם כי תרבו תפלה', מכאן שכל המרבה בתפלה נענה ". תפילת נעילה היא בסימן של ריבוי תפילה בהיותה תפילה חמישית ביום, שאין עוד יום שמתפללים בו חמש תפילות ולכן היא מתקבלת, ולמדנו מכאן שאין להתייאש אם תפילה לא נענתה אלא יש להרבות בתפילה וסופה להישמע, ואפשר שרמזו תפילת נעילה בפסוק שמדבר על גזרה שתפילתם לא תשמע, לרמוז לכך שגם תפילת נעילה יש לה זמן ואם ח"ו יחמיץ את השעה הזאת " גם כי תרבו תפלה אינני שומע", ואם יתפלל בכוונה בעת נעילה חזקה שישמע הקב"ה את התפילה.
יש מחלוקת בין החכמים מדוע נקראת תפילה זו "נעילה" "רב אמר: בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר: בנעילת שערי היכל". לא ברור אם יש מחלוקת הלכתית ביניהם, אבל משמעת דורשים יש. הסברנו לעיל לפי הפירוש של נעילת שערי שמים, ומצאתי מוסר השכל גם בפירוש השני "נעילת שערי היכל". על פי אמרה של רבי נפתלי מרופשיץ ("זרע קודש" לבוב תרכ"ח) "ענין יום הכפורים ונעילה ... דוגמת משל: כשעושין תיבה וארון, וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
היינו, שיום הכפורים הוא יום אחד בשנה שאין כמוהו, "לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה", "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ", ובודאי אי אפשר להיות ברמה רוחנית גבוהה כזאת לאחריו ובשאר ימות השנה 6 , אלא שיש לנעול את החוויה הזאת בעומק הלב ולנצור אותה לכל השנה. ונראה שלזה רומזים דברי הרבי "וכשכבר נגמר עושין לו מנעול, כדי שישתמר מה שבתוכו".
1תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד דף ז טור ג /ה"א אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן אמ' בנעילת שערי היכל.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
^ 2 שבועות (יג ע"א) "ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא: כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה". לפי תירוץ ראשון שאכל בלילה ומת נראה שרק ביום ומסתמא בסופו הוא מתכפר. וכן מתירוץ אחרון נראה שגם מי שחטא לפני שקיעת החמה, אם נשארה דקה אחריה סוף הים מכפר עליו.
^ 3 נראה שלילות יותר מימים משום שלא נבראו הלילות אלא לגירבא ללמוד תורה.
^ 4 "ברית אברהם" לרבי אברהם הורוביץ זיטומיר תר"ח בשם מדרש.
^ 5 חמשת הדברים בפסוק הם: א. שִׁמְעָה ה' צֶדֶק ב. הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי ג. הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי ד. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה ד. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים.
^ 6 יש מבעלי המוסר שמוכיחים על הירידה הרוחנית מיד לאחר יוה"כ עד שתקנו לומר במעריב של מוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון", ולע"ד אי אפשר להשאר במדרגה זו של יוה"כ אלא שיש לשמר אותה שתשפיע על כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
