ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
- ספריה
- תנ"ך
- הררי עוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הראל עוז
עתניאל בן קנז ומבנה תקופת אהוד בן גרא
המשך הדרדרות עם ישראל
פתיחת הפרשיה הזו זהה, לתבנית של הפרשיה הכללית מפרק ב'. התבנית הקבועה של תקופת השופטים, מתגלה במדויק שלב אחר שלב.
יתרה מזו, בפירוט השלבים משתמש הנביא כמעט באותן הלשונות מפרק ב'. השינויים היחידים, שבין שתי הפרשיות הם, כמובן, השמות. תחת שמו של האויב הלא ידוע מפרק ב' מופיע שמו של כושן רשעתיים, ועתניאל בן קנז ממלא בארוע זה את תפקיד המושיע.
| פרק ב' | פרק ג' |
| ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ד' ויעבדו את הבעלים | ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ד'... ויעבדו את הבעלים |
| וימכרם ביד אויביהם מסביב | וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים |
| ויקם ד' שפטים ויושיעום | ויקם ד' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז |
כיון שכך, ראוי לשים לב דוקא לאותן נקודות, המיוחדות לפרשיה זו :
עתניאל
שני פרטים חשובים נקשרים בדמותו של עתניאל.
1. עתניאל, בעלה של עכסה בת כלב, הוא שכבש את קרית ספר, בחיי יהושע. לפיכך יש לראותו כשייך, מבחינה מסוימת, לדור הזקנים, אע"פ שהוא פותח את תקופת השופטים.
2. הוא, אחי כלב, מנהיג את שבט יהודה. פרשית הכנת המלוכה, שהיתה אבן יסוד בתכניתו של יהודה בכיבוש הארץ המתחדש, הציבה את עתניאל במרכזה, כמועמד הטבעי למלכות בעיני שבט יהודה. למרות, שיהודה לא הצליח להרים בכחות עצמו את מפעל הכיבוש, נשארה לו עצמתו הרוחנית, ועתניאל מצא עצמו ברבות הימים מנהיג את ישראל, כשופט.
לשני ענינים אלו נזדקק להלן.
ערכו הרוחני של התיאור היבש בפרשיה יתחוור על רקע השוואה בין פסוקי הפתיחה כאן לבין פסוקי הפתיחה של שתי פרשיות השיעבוד הבאות: מואב וכנען.
בשלש נקודות ניתן להשוות בין שלש הפרשיות:
| 1. מקום מוצאו של הכובש | 2. משך זמן השיעבוד | 3. המושיע / השבט |
| ארם נהרים | 8 שנים | עתניאל/יהודה |
| מואב | 18 שנה | אהוד/בנימין |
| כנען (חרשת הגוים) | 20 שנה | ברק בן אבינעם/נפתלי |
למקום מוצאו של הכובש נודעת חשיבות מכרעת.
ארם נהרים היא מעצמה, שבאה על ישראל מרחוק. המניעים של כושן רשעתים בכיבוש ארץ ישראל הם אסטרטגיים בלבד 1 . כושן לא סכן את שלומם ובטחונם של יושבי הארץ. נהפוך הוא, יתכן ואף היה מעוניין ביישובה של הארץ, בגלל מיקומה על אחד הצירים המרכזיים בדרכי העת העתיקה, היא מהווה נקודה אסטרטגית חשובה, שבה מעונין מלך ארם להציב דריסת רגל.
מלך, שבא על ישראל ממקום רחוק כל כך כמו ארם נהרים, ודאי שלא בא בראש צבא זעיר. מסתבר, שכיבוש הארץ בידי כושן רשעתים היה מאורע צבאי רחב היקף. אותם הדברים אמורים גם ביחס למלחמתו של עתניאל בכושן. עתניאל לא נלחם במעצמה הארמית בכוחות עצמו בלבד. גם הוא, עמד בראש צבא גדול עת יצא לגאול את ישראל מידי הכובש הארמי. אף על פי כן לא מוצא הנביא עניין בתיעוד, ולו הקצר ביותר, של הקרב שהתחולל בין עתניאל לכושן. המידע, שמוסר הנביא אודות המאורע כולו מסתכם בשלשה משפטים סתמיים לכאורה :
וימכרם ביד כושן רשעתים... ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמונה שנים... ויקם ד' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז... ותעז ידו על כושן רשעתים.
עגלון, לעומתו, מסוכן לישראל, כעם, הרבה יותר. מיקומה של ארצו, בשכנות לארץ ישראל היא המניעה אותו ללטוש עין אל שטחיה הפוריים. עגלון רוצה לכבוש חבלי ארץ. מגמתו, לספח אליו שטחים, יוצאת בחלקה אל הפועל בכיבוש יריחו. בדור שלישי יקראו הכנענים, היושבים בצפון גבול ישראל, למלחמת עמים בינם לבין ישראל. הלא כנען נקראה הארץ בפיהם במשך דורות, עד שבא יהושע וכבשה מידם. לדידם, הגיעה שעת הכושר להחזיר לידיהם את הארץ. הכנעני מנסה, בדרך של מלחמה חזיתית לחרוץ את גורל הארץ, השנויה במחלוקת. הפעם מרחפת מעל ראשי בני ישראל בחלקם סכנת השמדה.
מן ההשוואה הנ"ל עולה שהיתה כוונה אלוקית בדירוג הפורענות שבאה על ישראל מידי הגוים בפרוס תקופת השופטים.
אל שתי נקודות ההשוואה האלו מצטרפת נקודה שלישית, שהיא: מוצאו ומעמדו הרוחני של המושיע.
דמותו של עתניאל, כאמור, קושרת אותנו בשתי נקודות משען רוחניות: דור הזקנים ושבט יהודה. לזה יש להוסיף כי על עתניאל בן קנז נאמר בגמרא שספקות שנפלו בהבנת התורה בזמן יהושע החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו 2
הרי שהמושיע קשור עוד למסירת התורה על ידי משה. מכאן ואילך יופיעו השופטים ממקומות רחוקים יותר, וגדולתם הרוחנית קטנה יותר. אהוד יופיע מנחלת בנימין, וברק בן אבינועם, שיעזר ביד אשה 3 , יופיע מגבול הצפון, מנחלת נפתלי.
עניינה של הפרשיה, אם כן, להצביע על מדת הרחמים בפורענות הפותחת את תקופת השופטים, שהיא, יחסית, קלה. שמונה שנות תלות בשליט, שמניעיו בכיבוש הארץ אינם מסכנים יתר על המידה את שלום יושביה, הספיקו כדי לעורר את העם לשוב אל אלוקיו תחת הנהגתו של עתניאל בן קנז, זקן הדור משבט יהודה.
מכאן ולהבא תלך הרגישות הרוחנית ותקהה מדור לדור. בדור הבא תאלץ היד האלוקית להכות בעצמה רבה יותר מזו שהכתה בדור שלפניו, מכיון ש"במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם", גם התשועה, שתבוא לבסוף, לא תשווה בעצמתה הרוחנית לתשועה, שהיתה בדור שקדם. ככל שהרגישות הרוחנית הולכת וקהה, כך מחריפה עצמת המכה, שתפקידה לעורר את העם לתשובה. "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטֹאתיכם" 4 . במצבים מסוימים, כשהעם כבר התרגל לתהליך, הוא שוקע בתוך הכניעה והשעבוד יותר ויותר, כך שלמכות מסוימות הוא אינו מגיב, אז יגבר הלחץ על האומה: משמונה שנות שיעבוד לשמונה עשרה ולעשרים, ומלחץ של כובשים בעלי ענין צבאי וכלכלי, ללחץ שטומן בחובו סכנה קיומית. בתהילים 5 ישנו פסוק העוסק בתקופת השופטים
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וַיָמֹכּוּ בעֲוֹנם
על זה אומרים חכמים שמפעם לפעם נעשו ירודים יותר ויותר לשון "כי ימוך אחיך" וכך מסביר מדרש תנחומא 6
ודעו מה הקב"ה מנסה את ישראל לדעת אם יעשו תשובה. תחילה מביא פורענויות על האומות…חזרו מוטב ואם לאו מפסיד ממונם... אם חזר מוטב ואם לאו הקב"ה מביא רעה על אחת מערי ישראל
שיעור במלחמה
ואלה הגוים אשר הניח ד' לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום.
כזכור, קשר הנביא בין שני סוגי המלחמות. העם, שלא השכיל להכיר את דרך כיבוש הארץ במדרגה הרוחנית של מלחמות ד', נאלץ להכיר את החיוניות שבהורשת יושבי הארץ בדרך של מצוקה ומלחמה. ברם, מן ההדרגה המצטיירת בפרשות השיעבוד, עולה כי בביטוי "ללמדם מלחמה" טמונה משמעות נוספת.
מצבי המלחמה המשתנים בתקופת השופטים הציבו את בני ישראל בעמדות רחוקות וקרובות מרבש"ע, לסירוגין. בכל פעם שגדשה הפורענות את יכולת הסבל של האומה היא ידעה למצוא את הדרך אל אלוקיה: "ויזעקו בני ישראל אל ד'". עם זאת ככל שתהליך ההדרדרות הרוחני צבר תאוצה הלכה וגאתה העקשנות הרוחנית. העם, שהיה תולה את כשלונותיו בגורמים טבעיים בלבד, ואמונתו נחלשה, היה מתרגל לשיעבוד ונמנע מלנסות להשיב מלחמה. נקודת המפנה שבכל דור ודור היא השלב שבו הכבידה המצוקה כל כך, שלא נותר לעם אלא לזעוק אל ד', אז הופיע השופט והעם צעד בעקבותיו למלחמה. שלש פרשות השיעבוד שלפנינו פורשות לעינינו את השיעור האלוקי, שהנביא מגדיר במילים: "ללמדם מלחמה". המכה האלוקית, שהותאמה בכל דור לסף יכולתו הרוחנית של העם להתעורר באה ללמד את העם, בקצב שלו, מלחמה וגבורה, אמונה ובטחון. בדור ראשון לחץ הקב"ה את העם שמונה שנים וזה מצידו מיהר להגיב. הוא גייס את כוחותיו, זעק אל ד' והשיב מלחמה שערה. בדור שני כבר לא נזעק העם למלחמה אחרי שמונה שנים, כיון שרגישותו הרוחנית קהתה והוא קיבל כמצב טבעי את השיעבוד. אז נאלץ הקב"ה להנהיג את ישראל בחמת קרי ומדת השעבוד עלתה לשמונה עשרה שנה. אופי השעבוד גם הוא נהיה קשה יותר. כובש אכזרי יותר, בעל מגמות מסוכנות יותר, תפש את מקומו של המשעבד מן הדור הקודם. רק אז התעורר העם להבין את היד האלוקית, צעק, נלחם, נושע ו... שקע שוב בתרדמה רוחנית. אז היה צורך להחריף את רמת הגירוי, וחוזר חלילה.
"לימוד המלחמה" בתקופת השופטים נושא, אפוא, אופי כפול: ראשית, עצם הדרך, שבה מכיר ישראל את החיוניות, שבהכרתת יושבי הארץ בדרך של מצוקה ושיעבוד. שנית, הודות ללחץ המדורג, שהפעיל רבש"ע על כנסת ישראל מדי דור, התרוממה האומה בכח רוחני למלחמה, להתעורר אמונית ולאומית ולהלחם באויבים הכובשים אותם תחתיהם. דור דור ומלחמותיו, דור דור ואמונתו. מתברר שהמטרה "ללמדם מלחמה" אינה ענין צבאי, גם אינה עונש סתמי, אלא עונש חינוכי, נסיון, כדי לרומם את האמונה ולתקן את נפילותיה.
^ 1 חבל ארם נחלק לשתי ארצות:
ארץ ארם צובא, שהיא סוריה של ימינו, וארץ ארם נהריים, בתחום מסופוטמיה הקדומה, השוכנת בינות לנהרות הפרת והחדקל, ומכאן שמה.
^ 2 תמורה טז.
^ 3 "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ד' את סיסרא" (ד', ט)
^ 4 ויקרא כ"ו כז-כח.
^ 5 תהילים ק"ו מג.
^ 6 תנחומא בהר ג.
ארץ ארם צובא, שהיא סוריה של ימינו, וארץ ארם נהריים, בתחום מסופוטמיה הקדומה, השוכנת בינות לנהרות הפרת והחדקל, ומכאן שמה.
^ 2 תמורה טז.
^ 3 "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ד' את סיסרא" (ד', ט)
^ 4 ויקרא כ"ו כז-כח.
^ 5 תהילים ק"ו מג.
^ 6 תנחומא בהר ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
