ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
אנחנו קוראים בפרשת השבוע שמשה שולח אנשים נאמנים לברר את המצב בכנען, לתור את הארץ. משה מצפה מהם למסור דו"ח חיובי, והוא נדהם כאשר רוב הדו"ח שלהם אומר בעצם: זה מקום שנהדר לבקר בו, אבל לעולם לא נוכל לגור שם.
בסופו של דבר, כל הדור ההוא גווע במדבר, אבל התגובה של המרגלים לארץ-ישראל הותירה בעם היהודי חותם עמוק שנשאר גם דורות רבים אחר-כך. 3,000 שנה שמרו היהודים על נוכחות קבועה בארץ-ישראל. חלק מהזמן היתה זו נוכחות גדולה ובולטת, נוכחות עצמאית, ובחלק גדול יותר מהזמן, היתה נוכחות קטנה וכנועה. יהודים התפללו שלוש פעמים ביום לשוב לציון ולירושלים. לאורך מאות שנים היו יהודים, שרבים מהם היו המנהיגים הרוחניים של דורם, שסיכנו הכול כדי לעלות ולהתיישב בארץ-ישראל. יהודים מעולם לא זנחו את התקווה לשוב למולדתם, גם כשהסיכוי שזה יקרה היה דל ביותר.
למרות זאת, בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, בהגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה, רק חמישה אחוז מתוכם הגיעו לארץ-ישראל. רוב היהודים בחרו להתחיל חיים חדשים בצפון אמריקה, במערב אירופה ואפילו בדרום אפריקה. מרביתם היו יהודים שהוסיפו להתפלל מדי יום ביומו לשוב לציון ולירושלים. יש הרבה אירוניה בהיסטוריה.
התנועה הציונית וקודמתה, תנועת "חובבי ציון", עודדו הגירה גדולה יותר של יהודים לארץ-ישראל, אך רוב רובו של העם היהודי לא עלה לארץ גם אז. כששערי ברית-המועצות ואחר-כך גרמניה ולבסוף אירופה כולה נסגרו ולכדו את יהודי אירופה בפנים, על שישה מיליון מתוכם נגזר אבדון. אחרי מלחמת העולם השנייה היה מאמץ ברור של מאות ואלפי ניצולים להגיע לארץ-ישראל. עם הקמת מדינת ישראל, יהודים אלה השתלבו במדינה היהודית, ואחריהם גם 600 אלף יהודים שגורשו מבתיהם בארצות ערביות ומוסלמיות שבהן הם חיו מאות שנים. המנהיגים הראשונים של המדינה, בן גוריון, ויצמן ואחרים, ציפוי לגל עלייה גדול מארצות המערב, ובייחוד מארצות הברית. הם הופתעו ונדהמו כשזה לא קרה כלל וכלל. למעשה, רוב היהודים ראו בארץ-ישראל מקום שנחמד לבקר בו (על אף שרובם אפילו לא ביקרו כאן), אך הם העדיפו לחיות במקום אחר.
כשברית המועצות קרסה לבסוף, הגיע משם לישראל גל עלייה גדול. אך בעשרות שנות קיום המדינה, היו גם מאות אלפי יהודים שירדו מהארץ ונסעו לחיות בארצות זרות, חלקם אפילו מחוקקים ופקידים בכירים לשעבר בממשלת ישראל. אני לא כותב זאת כביקורת על מישהו אלא רק מתאר את העובדות. ועדיין יש מיליוני יהודים שמתפללים בכל יום לשוב לציון בעודם חיים בארצות נכר בנוחות גדולה יותר או פחות, איש איש לפי גלותו ומצבו.
המבחן הגדול של מדינת ישראל איננו, לעניות דעתי, מה שאויבינו או אפילו ידידינו הנכבדים חושבים על ארצנו הקטנה והנפלאה, אלא מה שהיהודים בעולם חושבים עליה. עד כמה עמוקה באמת חיבתם לציון ולירושלים? האם היא חלק מהתוכניות שלהם לעתיד? האם יש בכוונתם לבוא ולהשתקע כאן ולסייע בבניית המדינה היהודית בגוף, בכסף וברווח? איך נסביר לעולם שהחיבה שלנו לציון והגעגועים שלנו לעצמאות יהודית אינם רק תוצאה של השואה?
המילים המקוריות של המנון התקווה קלעו יותר מהגרסה החדשה והמשופרת. בגרסה המקורית מדובר על עיר דוד, שבה הוא חי ומשל לפני אלפי שנים. זאת התביעה שיש לנו על ארץ-ישראל ועל ירושלים. הגרסה הנוכחית מדברת על עצמאות וחופש, אך אלה אינם ערכים יהודיים דווקא. כל אדם בעולם שואף לחיות בעצמאות ובחירות. ערכים אלה לא מחזקים כלל את התביעה הלגיטימית שלנו על ארצנו ועל עיר הבירה שלנו. אם אין אנחנו לנו, מי לנו? סיפור משה והמרגלים עדיין נמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
