ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
אנחנו קוראים בפרשת השבוע שמשה שולח אנשים נאמנים לברר את המצב בכנען, לתור את הארץ. משה מצפה מהם למסור דו"ח חיובי, והוא נדהם כאשר רוב הדו"ח שלהם אומר בעצם: זה מקום שנהדר לבקר בו, אבל לעולם לא נוכל לגור שם.
בסופו של דבר, כל הדור ההוא גווע במדבר, אבל התגובה של המרגלים לארץ-ישראל הותירה בעם היהודי חותם עמוק שנשאר גם דורות רבים אחר-כך. 3,000 שנה שמרו היהודים על נוכחות קבועה בארץ-ישראל. חלק מהזמן היתה זו נוכחות גדולה ובולטת, נוכחות עצמאית, ובחלק גדול יותר מהזמן, היתה נוכחות קטנה וכנועה. יהודים התפללו שלוש פעמים ביום לשוב לציון ולירושלים. לאורך מאות שנים היו יהודים, שרבים מהם היו המנהיגים הרוחניים של דורם, שסיכנו הכול כדי לעלות ולהתיישב בארץ-ישראל. יהודים מעולם לא זנחו את התקווה לשוב למולדתם, גם כשהסיכוי שזה יקרה היה דל ביותר.
למרות זאת, בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, בהגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה, רק חמישה אחוז מתוכם הגיעו לארץ-ישראל. רוב היהודים בחרו להתחיל חיים חדשים בצפון אמריקה, במערב אירופה ואפילו בדרום אפריקה. מרביתם היו יהודים שהוסיפו להתפלל מדי יום ביומו לשוב לציון ולירושלים. יש הרבה אירוניה בהיסטוריה.
התנועה הציונית וקודמתה, תנועת "חובבי ציון", עודדו הגירה גדולה יותר של יהודים לארץ-ישראל, אך רוב רובו של העם היהודי לא עלה לארץ גם אז. כששערי ברית-המועצות ואחר-כך גרמניה ולבסוף אירופה כולה נסגרו ולכדו את יהודי אירופה בפנים, על שישה מיליון מתוכם נגזר אבדון. אחרי מלחמת העולם השנייה היה מאמץ ברור של מאות ואלפי ניצולים להגיע לארץ-ישראל. עם הקמת מדינת ישראל, יהודים אלה השתלבו במדינה היהודית, ואחריהם גם 600 אלף יהודים שגורשו מבתיהם בארצות ערביות ומוסלמיות שבהן הם חיו מאות שנים. המנהיגים הראשונים של המדינה, בן גוריון, ויצמן ואחרים, ציפוי לגל עלייה גדול מארצות המערב, ובייחוד מארצות הברית. הם הופתעו ונדהמו כשזה לא קרה כלל וכלל. למעשה, רוב היהודים ראו בארץ-ישראל מקום שנחמד לבקר בו (על אף שרובם אפילו לא ביקרו כאן), אך הם העדיפו לחיות במקום אחר.
כשברית המועצות קרסה לבסוף, הגיע משם לישראל גל עלייה גדול. אך בעשרות שנות קיום המדינה, היו גם מאות אלפי יהודים שירדו מהארץ ונסעו לחיות בארצות זרות, חלקם אפילו מחוקקים ופקידים בכירים לשעבר בממשלת ישראל. אני לא כותב זאת כביקורת על מישהו אלא רק מתאר את העובדות. ועדיין יש מיליוני יהודים שמתפללים בכל יום לשוב לציון בעודם חיים בארצות נכר בנוחות גדולה יותר או פחות, איש איש לפי גלותו ומצבו.
המבחן הגדול של מדינת ישראל איננו, לעניות דעתי, מה שאויבינו או אפילו ידידינו הנכבדים חושבים על ארצנו הקטנה והנפלאה, אלא מה שהיהודים בעולם חושבים עליה. עד כמה עמוקה באמת חיבתם לציון ולירושלים? האם היא חלק מהתוכניות שלהם לעתיד? האם יש בכוונתם לבוא ולהשתקע כאן ולסייע בבניית המדינה היהודית בגוף, בכסף וברווח? איך נסביר לעולם שהחיבה שלנו לציון והגעגועים שלנו לעצמאות יהודית אינם רק תוצאה של השואה?
המילים המקוריות של המנון התקווה קלעו יותר מהגרסה החדשה והמשופרת. בגרסה המקורית מדובר על עיר דוד, שבה הוא חי ומשל לפני אלפי שנים. זאת התביעה שיש לנו על ארץ-ישראל ועל ירושלים. הגרסה הנוכחית מדברת על עצמאות וחופש, אך אלה אינם ערכים יהודיים דווקא. כל אדם בעולם שואף לחיות בעצמאות ובחירות. ערכים אלה לא מחזקים כלל את התביעה הלגיטימית שלנו על ארצנו ועל עיר הבירה שלנו. אם אין אנחנו לנו, מי לנו? סיפור משה והמרגלים עדיין נמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
