ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עוד לא מצאנו נחמה או אפילו תחושה של סגירת מעגל בכל הנוגע לטרגדיה הלאומית שלנו, השואה, הגם שחלפו יותר משישים שנה מאז שהתרחשה. אין זה אמור להפתיע אותנו, שכן העם היהודי, במידה רבה, עוד לא התנחם על חורבן הבית ועל הגלות שהתרחשו לפני אלפיים שנה כמעט.
בחיים היהודיים אין אדם או מוסד שאי אפשר בלעדיו, ובכל זאת, אין לו תחליף. החלל שנשאר בגלל עובדה זו הוא שמונע מאתנו לחוש נחמה אמתית. מסיבה זו חש העם היהודי חוסר מנוחה ופעמים רבים אפילו בלבול בגלות הארוכה שפקדה אותו.
העצבות של עשרת הימים הראשונים בחודש אב מחלחלת לתוכנו ומהדהדת בנו דווקא משום שאיננו מצליחים לחוש נחמה או להרגיש שסגרנו מעגל.
התלמוד אומר שיש הוראה משמים שגורמת לחיים לשכוח את האנשים שהלכו לעולמם. אך אם מושא היגון והאובדן לא באמת מת אלא רק נעדר, כמו הצער של יעקב אבינו על אובדן יוסף, במקרה כזה אין גם תחושת נחמה וסגירת מעגל. זאת הסיבה שהתורה מספרת לנו שיעקב לא מיאן להתנחם ולקבל דברי נחמה ממשפחתו. הואיל ויוסף לא מת, הצו השמימי לשכוח, ההוראה שמאפשרת לנו להתנחם, לא פעל במקרה שלו.
סבורני שבדרך אירונית ומוזרה העובדה שהעם היהודי עדיין מתייסר בכאב השואה, נובעת מהמאמצים העזים של הקהילה היהודית למנוע את שכחת השואה. מכחישי השואה הם אלה שמבקשים לנסוך בנו תחושת נחמה כוזבת, להכריז שזה חלף ולכן צריך לשכוח את זה, לתת לשואה להפוך לנחלת העבר.
התנ"ך מספר לנו שרחל אמנו ממאנת להינחם על גלות בניה מפני שהיא בטוחה שהם לא אבדו או גלו לעד. היא בטוחה שהם עוד ישובו. במובן זה יש צד חיובי בסירוב להינחם. הסירוב מאפשר חיבור לעתיד לא ידוע שיביא עמו לא רק נחמה אולי אלא אפילו תחליף למי או מה שאבד.
העצבות והקדרות בחלק הראשון של חודש אב מלוות אותנו גם מאות שנים אחרי חורבן בית-המקדש, מפני שבמעמקי לבו ונפשו של העם היהודי המקדש לא אבד, הוא רק נעדר. מפעל השבת מיליוני יהודים לארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות והקמת מדינה יהודית במולדתנו העתיקה הם סימן לכך שבשביל היהודים ארץ ישראל ובית המקדש אינם דברים מתים.
קהילות ויהודים שהכריזו ש"ברלין היא ירושלים שלנו" ולכן ביקשו למצוא נחמה קבועה בהפיכתם לגרמנים "טובים", או לרוסים, לפולנים וכדומה, לא הסתדרו כל כך יפה בעולמו של הקב"ה. נחמה כוזבת מזיקה הרבה יותר מהיעדר נחמה. היהודים שלא שכחו שהם מציון ומירושלים היו אלה שנאלצו לקום ולסייע לעם היהודי לשרוד את המאה העקובה מדם והקשה ביותר בהיסטוריה הארוכה שלנו.
הנביא מזהיר אותנו "הוי השאננים בציון". אסור לנו להיות שאננים בציון. החיים בארץ-ישראל הם אמנם מעשה קדוש, מאתגר ומעורר השראה, אך אינם בהכרח חוויה נוחה. בחיים בארץ-ישראל אנחנו נעשים מודעים למה שהשגנו כנגד כל הסיכויים, אך גם מבינים שיש דברים שעדיין חסרים לנו. המודעות הזאת למה שחסר היא שמונעת מאתנו להרגיש נוח מדי, להיות שאננים בציון.
במובן זה חודש אב מסמל את כובד המשימה והאתגר שיש בחיים יהודיים: הכרת תודה על מה שיש בלי לאבד את תחושת אובדן על מה שעדיין חסר. מי ייתן והחודש הזה אכן יהיה "מנחם", ונזכה כולנו לימים טובים יותר ולנחמה שהבטיחו לנו הקב"ה ונביאיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










