ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
כולנו פוגשים בהם. בשירות המילואים או הסדיר, בשגרה ובשדה-הקרב, בדאגה לכשרות ביחידה, בשמירה על דיני הצניעות בצבא, או בשיעורי התודעה-היהודית. על רקע קורס הרבנים-הצבאיים שמתקיים בימים אלו, תעסוק הבמה השבוע בראייה התורנית של תפקיד הרב-הצבאי ביחידתו.
הכהן המשיח
הרב אביחי רונצקי שליט"א, הרב הראשי לצה"ל
עיקר תפקידו של הרב הצבאי הוא חיזוק רוח הלחימה של החיילים, כדי שיוכלו לנצח במלחמה. אמנם, מפקד היחידה אחראי על ניהול הלחימה, אך לשם כך הוא מסתייע באנשי מקצוע. וכמו שיש למפקד אנשי מקצוע שמלמדים את החיילים להפעיל כלי נשק כאלה או אחרים, איש המקצוע שמסייע למפקד בנושא חיזוק רוח הלחימה של החיילים - הוא רב היחידה.
על הרב לחזק את רוח הלחימה, על-ידי הנחלת רוח היהדות וערכיה ביחידה, תוך הדגשת המישור הלאומי של הקשר עם ארץ ישראל ועם עם ישראל לדורותיו. הרב צריך לגרום לכך שהחייל יראה את עצמו כטבעת בשרשרת הדורות של האומה. עם ישראל קיים דורות על גבי דורות, מעין מרוץ שליחים, שכחלק ממנו גם החייל נושא את הלפיד.
חייל שיש לו הבנה עמוקה כזו של מקומו בעם ישראל, ושל הקשר בין העם והארץ, הוא חייל הרבה יותר טוב, עם יותר תעצומות נפש להתמודד עם כל הקשיים שעוברים על החיילים בזמן המלחמה.
בהקניית ערכים אלו יש לרב יתרון גדול. הרב הוא מעין "איש ביניים" - הוא לא חייל ולא מפקד, נקודה זו נותנת לו המון חופש פעולה, וזהו כוחו.
אני רואה את הרב בעיני רוחי, לא כ"מרצה אורח" שמגיע מדי פעם ליחידה, אלא כחלק בלתי-נפרד ממנה. הרב הצבאי צריך להיות עם החיילים ביום ובלילה, בימי חול ובשבתות, באימונים ובמסעות, רק כך יוכל ליצור קשר עמוק עם כל חיילי היחידה, לרומם אותם, לשוחח עמם על הקשיים שמלווים אותם, וגם לעסוק בהנחלת ערכים אלו.
בימים אלו אנו מיישמים רעיונות אלו בקורס הרבנים-הצבאיים השלישי שמתקיים בבה"ד 1. כחלק מהקורס, הרבנים-הצבאיים העתידיים, מתאמנים יחד עם צוערים של יחידות קרביות בבה"ד, ועוברים הסמכות שונות שיסייעו להם בתפקידם בגדוד.
עם זאת, אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי.
מחנך כל הגדוד
הרב מרדכי פירון שליט"א, הרב הראשי לצה"ל לשעבר
הרב הצבאי הוא מורה-דרך רוחני, לפי השקפת עולמה של היהדות. במסגרת תפקידו הוא חייב בראש ובראשונה, לשאוף לחנך את היחידה כולה לאורה של תורה, להחדיר עקרונות וערכים של תורת ישראל לכל הצבא כולו ולא רק לחיילים הדתיים שביחידה. ימי עיון אותם יארגן הרב, בהם ישתתפו כל חיילי היחידה, מהקצונה הבכירה ועד לחייל הפשוט, יכולים לסייע להקניית ערכים אלו.
אמנם, חינוך כזה לא יכול לבוא בדרך של כפייה או אילוצים, אלא בדרכי-נועם, כך שערכי הרוח והמוסר של היהדות, ילוו את החייל גם לחיים האזרחיים.
השקפת עולם איננה מתבטאת רק בעולם הרוח, אלא נוגעת גם למעשה, על-ידי קיום תורה ומצוות, איסורים והיתרים. ולכן חייב הרב הצבאי לדאוג לכך שהחיים הכלליים, ברשות-הרבים של יחידתו יהיו לפי הוראות התורה, בהתאם לפקודות מטכ"ל. אמנם, בתחום האישי, אין לכפות או ללחוץ.
התפיסה שצריכה ללוות את הרב-הצבאי בכל דרכיו צריכה להיות, כי הוא נציג השקפת עולמה של תורת ישראל. לכן, כאמור, בראש ובראשונה עליו לייצור תפיסת עולם רוחנית, תוך הקניית ערכים ויסודות של תורת ה' לחיילים, אך גם להקפיד על קיומם המעשי של ערכים אלו בתחומי אחריותו.
הסולם של הגדוד
הרב זכריה בן-שלמה שליט"א, ראש הגרעין התורני "אורות יצחק" במודיעין
חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב
הנחת היסוד היא כי הרב הצבאי אינו יכול לעסוק גם בחינוך הגדוד, גם להקפיד שתשמר ההלכה בצורה המקסימאלית במסגרת הצבאית וגם להיות לוחם. כנראה משום שבדורנו אין אדם כזה. ככל שירצה להיות "שלם" ביותר תחומים, כך כל תחום בפני עצמו יהיה שטחי ורדוד (עיין "מפניני הרב" עמ' רל"א).
לכן, ראשית, עלינו להתבונן איך מתארים לנו חז"ל את דמות הרב. כותבת הגמרא (מועד קטן י"ז): "מאי דכתיב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלאך ה' צבאות הוא' - אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". מכך לומד הרמב"ם (הלכות תלמוד-תורה ד') כי "הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו, אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב".
לאמור, צריך הרב להיות שלם גם במידותיו והתנהגותו, ולא רק בידיעותיו. כל יהודי צריך שיראתו תהיה קודמת לחכמתו - להיות בעל יראת שמים ומידות, קל וחומר רב המהווה דוגמה לאחרים. אחת היא, בין רב צבאי ובין רב אזרחי.
לאחר הדגשת נקודה זו, נשאל - מה תפקידו של הרב?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ב' תשכ"ו): "מוצא אני את עבודת הרבנים לא בתוכן המעשי של בנין האומה החומרית, כי אם בהשפעתם לחַבב את הדעות המביאות לאימוץ וסידור אורגני לאומי, לחַזק את ההכרה הלאומית, ולאַמץ ידים רפות של פועלים מוכשרים לעבודה זו, לעַדן את המחשבות ולחדדן, ולהַרבות בהן אמונה אמיצה ועמוקה משפעת הגיוני קודש העצורים בנשמתם ולהעלות בזה את התחיה הלאומית כולה למרומי הקודש שמשם לוקחה".
נשים לב, כי הבניינים השימושים של הפעלים שמשתמש בהם הרב, הם פיעל והפעיל, ומכאן נאמר כי תפקיד הרבנים הוא הפעלת וחיזוק האומה.
נראה כי דברים אלה מבוארים, בדברי הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : "בדורות שלפנינו - עיקר תפקיד הרב להכשיר רק את עצמו להיות עמל תמיד בתורה כדי שיוכל להיות משיב כהלכה על כל מה שישאלו ממנו, כי אז התורה היתה חביבה על כולם. אולם בזמננו, צריך הרב להתעניין ולקחת חלק בכל עניני הציבור בכדי להכניס שם את הקודש, ולהשגיח שכל דבר ודבר יסודר על פי רוח התורה".
ולכן חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב, על ידי זה שיעמוד תמיד על המשמר ולדבר אל העם השכם והערב ללמד ולהוכיח ולהורות להם את הדרך הישרה אשר ילכון בה.
הווי אומר, בדורנו, הדרישה מהרב לרומם את קהל עדתו, מורה כי התפקיד לא הצטמצם אלא אף גדל והתעצם, הן בזמן הנדרש מהרב, הן בידיעותיו והן בכלים ודרכים להעבירם אל העם, ובמסגרת הצבאית על אחת כמה וכמה (ועיין עוד מה שכתבתי ב"הלכות צבא" עמ' 724 - "נכסי צאן ברזל" לרב הצבאי).
הרב הינו מחבר הספר 'הלכות צבא'
לקריאת תגובתו של סרן (מיל.) הרב ניר אביב שליט"א מפסגות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
