ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כאלה הם המבחנים, שעם ישראל עובר עכשיו, כשאנחנו כבר על סף הגאולה השלמה. וכך זה היה אז, כאשר עם ישראל עמד להיכנס לארץ ישראל בראשונה. לאחר 40 שנה במדבר, לאחר שעם ישראל עבר ניסיונות ומשברים בדרך ועמד בהם והמשיך בדרכו,, לאחר שכבש כבר את ארץ סיחון ועוג והגיע אל ערבות מואב, אל ירדן יריחו, ועמד להיכנס לארץ ישראל, בשעה זו תקף אותו משבר קשה ביותר. העם החל לזנות את בנות מואב, גל של יצרים רעים תקף אותו. הוא נכנס לסחרור וכמעט איבד שליטה על עצמו, וזה קרה דווקא ברגע האחרון, לפני הכניסה לארץ ישראל. גל של מתירנות שטף ומוטט את כל החומות המוסריות, את כל גדרי הצניעות הטבעית הבריאה.
אומרים חז"ל (במדבר רבה כ'): "משל למה הדבר דומה? לבת מלך שנתחשקה להיכנס לחופה, לשבת באפיריון, ונמצאת מקלקלת עם אחר. נתרפו ידי אביה וקרוביה".כך ישראל, בסוף ארבעים שנה חנו על הירדן, כדי לעבור לארץ ישראל, ושם נפרצו לזנות ורפו ידי משה והצדיקים עימו.
חכמים מעמיקים את הקושי בתיקון המשבר. חכמים אומרים, שהיה גורם אובייקטיבי שכביכול אין עליו שליטה, שהוא גרם להתפרצות היצרים. וכך הם אומרים: יש מעיינות שמגדלים גיבורים ויש מעיינות שמגדלים חלשים, יש נאים ויש מכוערים ויש מעיינות שהשותים מהם נעשים צנועים ויש שטופים בזימה. ומעיין שיטים, השותה ממנו נשטף בזימה. הווי אומר, היה כאן גורם טבעי גופני, שחיזק את הנטייה עד כדי קושי עצום להתגבר עליה, וזה היה הניסיון הקשה האחרון שהיה על ישראל לעבור לפני הכניסה לארץ ישראל. הניסיון היה נורא, המחיר היה כבד ביותר: 24,000 איש מתו במגפה, אבל ישראל ניצחו את הגל הזה והתגברו והשתלטו על עצמם וזה הכשיר אותם להיכנס לארץ-ישראל.
גם היום כאז, רגל אחת של עם ישראל נמצאת כבר בתוך ארץ ישראל, בתוך הגאולה, ודווקא כעת עם ישראל עובר משבר רוחני קשה, שלא היה כמותו בכל הדורות, משבר המתירנות. זהו מבחן נורא, שעלינו לעבור ולנצח בדרך לגאולה השלמה. לכאורה נראה, כאילו אי אפשר לנצח ולבלום את שטף המתירנות, המנפץ את כל המוסכמות, הפורץ את כל הסכרים ובפרהסיה, כמו אז בשיטים. אך כאז כן היום, הגל הזה בא על מנת שננצח אותו ובכך נתחשל ונגלה כוחות רוחניים אדירים עצומים וחזקים מהגל העכור המתירני, ובכך נכשיר את עצמנו לגאולה השלמה.
אז פנחס קינא קנאות אמת של מסירות נפש ובבת אחת בלם את ההידרדרות, וגם עתה, יקומו גיבורים מסורים, שיעצרו את הקלקולים. וכגודל הקשיים, כך יהיה גודל הניצחון וכך יהיה גודל האמונה וגודל אהבת ד' שיתגלו. זהו האתגר של היום שאותו עלינו לנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
