ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הבאה: "אין מראה עיניים כמשמע אוזניים".
בפרשת השבוע משה אומר לבני ישראל שהבחירות שאנחנו עושים בחיים נובעות לפעמים פחות מתוך אמונה ויותר מהמציאות ומהניסיון. האמת של התורה והמסורת ניכרת בהיסטוריה של העם היהודי ובמציאות של קיומו והישרדותו.
אומרים שאי שפיות פירושו מאמץ להשיג מטרה תוך שימוש בשיטות שידוע לנו שתמיד נכשלו בעבר. הקשיים שעומדים בפני קיומו ושגשוגו של העם היהודי ברורים לכל בישראל ובכל מקום בעולם שחיים בו יהודים. אין ספק שצריך להיות ברור לכולנו שהתפשרות על היהדות וניסיון להתאים אותה לתקינות הפוליטית והחברתית המקובלת היום, שהיא אופנה חברתית חולפת שמשתנה עם הזמן והמקום, לא תבטיח את קיומו של העם היהודי ואת שגשוגו.
אדרבא, סקירה פשוטה של ההריסות שהשאירו אחריהם רעיונות, אידיאולוגיות וקווי מדיניות ששלטו בחיים היהודים במידה רבה במאתיים השנים האחרונות, אמורה לשכנע כל מתבונן רציונלי שהיהודים צריכים יותר יהדות ומסורת, ולא פחות, וששימור ערכי היהדות ומנהגיה הוא המפתח להצלחת העם היהודי. לנוכח הצלחת המסורת והערכים היהודיים בשימור העם היהודי כנגד כל הסיכויים והאתגרים כולם אמורים להפוך למאמינים. לדאבון הלב, זה עדיין לא קרה.
הבחירות שמשה מציב בפני בני ישראל ברורות מאוד: חיים ומוות, ברכות וקללות, נצח מול חיים חולפים. משה מקווה שבני ישראל ידעו לבחור בתבונה. הוא מבסס את תקוותו זו על הזיכרון של העשורים האחרונים בחיי בני ישראל בהנהגתו. עצם הזיכרון של מה שהם כבר יודעים ומה שהם חוו על בשרם אמור להספיק כדי להוביל אותם לבחירה חכמה ומעשית.
הדור שלנו, שהיה עד וחווה על בשרו את כל הפניות השגויות בדרכה של ההיסטוריה היהודית הלא רחוקה, אמור בוודאי לדעת כבר שנאמנות לתורה, לחכמיה ולמוריה היא המפתח להצלחתנו בעתיד.
עם זאת, משה ער לכך שאסור לזלזל בכוחו של חופש הבחירה ובכוחן של התשוקות הגופניות. הוא יודע, בעצב, שהעם היהודי לא יבחר בצורה מציאותית, ישכח את הלקחים שלמד ויתעלם מההיסטוריה שלו כעם. המשיכה של תרבויות זרות וצורכי הגוף החזקים ישפיעו עליו. היהודים לא יאמינו גם כשהם יראו. לפיכך משה מכין את הבמה לנבואות הקשות שעוד יבואו בספר דברים. מציאות המרה של הרדיפות והקנאות הבלתי מתפשרת תעורר את עם ישראל לראות את מצבו האמיתי ולהבין את שליחותו המתמשכת כעמו של ד'.
אך אין ספק שבראייה מפוכחת ובחוכמה מעשית אפשר למנוע לא מעט מסבלו של העם היהודי.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו לִתֵּן הַצְּדָקָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב
קול צופייך פרשת ראה תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
