ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
ההכנות לראש השנה ויום כיפור, לעומת זאת, הן במהותן רוחניות ואישיות. אין צורך לרכוש פריטים מיוחדים למצוות. שופר אחד מספיק לקהילה כולה. יש מיני מזונות שמקובל לאכול בראש השנה, אבל זה מנהג ולא דרישה של ההלכה. עם זה, מפני שקשה לנו להתבונן בנפש פנימה ומשום שהכנות רוחניות הרבה יותר קשות לביצוע מההכנות לחגים האחרים, גם בשל אופיין החמקמק, נוהגים היהודים להתחיל בהן חודש לפני תאריך החג עצמו. צריך זמן והתמדה כדי לשנות הרגלים, לשפר תכונות האופי ולעבוד על הנפש. למעשה, חודש שמוקדש להרהור בעברו של אדם, בהווה שלו ובעתידו איננו פרק זמן ארוך, אך לפחות זאת תזכורת מזערית שעלינו לעשות מאמץ ולחשוב על האני האמיתי שלנו לפחות פעם בשנה, וזה בעצם המסר של הימים הנוראים שבאים עלינו לטובה.
לכולנו יש בעיות בחיי היומיום - ילדים, משפחה, כסף, עבודה ולחצים שונים. במצב כזה, מטבע הדברים, קשה להתמודד עם עניינים נשגבים וסוגיות של שיפור רוחני. במזרח אירופה, אנשים זנחו את חיי היומיום שלהם והקדישו את חודש אלול להתבודדות מזהירה ולהתבוננות. בשביל רובנו לוח הזמנים של חיינו והאחריות שמוטלת עלינו אינם מאפשרים זאת. למרות זאת, חשוב לדעת שצדיקים גדולים סברו שהתנהגות כזאת היא נחוצה. כולנו יכולים להקדיש לפחות כמה דקות ביום להגות ולמחשבה רצינית. מישהו שאל פעם את רבנו ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא במאה ה-19, אם אדם שיש לו רק עשר דקות פנויות ביום צריך ללמוד מוסר או להתרכז בתלמוד. רבנו ישראל השיב לו שאדם צריך ללמוד מוסר מפני שאז הוא יבין שיש לו יותר מעשר דקות פנויות ביום ללמוד תורה.
אם נתבונן במציאות באופן מפוכח, נראה שלכולנו יש מספיק זמן בכל יום להרהר באני האמיתי שלנו ולחשוב לאן אנחנו שמים פעמינו. אך מאחר שאיננו מיומנים בצמיחה רוחנית, אנחנו ממהרים לנחם את עצמנו ולהאמין שבאמת יש לנו רק עשר דקות ביום לטובת הנשמה. חודש ההכנות לימים הנוראים נועד לאפשר לנו לצאת משגרה מדכאת זו ולהשתחרר מלחצי החיים. ראוי שנשתדל באמת לנצל את ההזדמנות לצמיחה רוחנית שהחודש הזה נותן לנו.
צמיחה רוחנית באה במנות קטנות. נדיר שהיא מושגת בזינוקים פתאומיים ובלתי צפויים של אמונה והתגלות. העובדה שצמיחה רוחנית היא יעד לטווח הרחוק ומצריכה מסע ארוך, מרתיעה לפעמים אנשים שחוששים לעשות את הצעד הראשון בדרך לצמיחה רוחנית ולגדולה.
אנחנו תמיד רוצים דיאטות אינסטנט, שיפור עכשיו ופתרונות פשטניים, והנטייה הזאת מפריעה לנו ללכת בדרך האמיתית היחידה שיכולה להוביל אותנו לחיים טובים יותר. כולנו שמענו את הביטוי הידוע שגם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בצמיחה רוחנית ובשיפור עצמי. יעקב אבינו מתואר בתורה כמי שנאבק במלאך. הוא נאבק גם בעצמו, במובן מסוים. המאבק העיקרי בחיים הוא המאבק שלנו בעצמנו. הכרה בעובדה זו וקבלתה הן חלק חשוב מההכנות שלנו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
