ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ספר העיקרים אומר כי ישנם שלושה דברים המעכבים את התשובה: הראשון - אי הכרת החטא - אדם לא מודע שעבר עבירה. לדוגמא: הוא מדבר בלשון שפוגעת בחברו וחברו נפגע והוא לא מרגיש בזה, או פוגע בממונו של חברו והוא לא חושב שהוא פוגע. במצב כזה איך ישוב בתשובה? על מנת להינצל מהמצבים אלו יש להתנהל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". יש לבחון כל מעשה וכל דיבור וכל מחשבה שאתה חושב אומר או עושה לחברך - האם הייתי רוצה שכך גם ינהגו כלפי?! לפי זה יש לבחון את סגנון הדיבור גם כלפי גדולים ממך, גם כלפי שווים אליך וגם כלפי קטנים ממך. וגם את המחשבות צריך לבחון, האם המחשבות שאתה חושב על אחרים הם ראויים, אולי יש כאלה שאתה דן אותם לכף חובה. האם היית רוצה שגם את את התנהגותך ידונו לכף חובה?
אם האדם עשה את חשבון הנפש, ומצא שהוא נכשל בעבירה שבין אדם לחברו, בזה הוא התגבר על המניעה הראשונה.
כעת עליו להתגבר על המניעה השנייה המעכבת את התשובה, שהיא מגוון התירוצים שהוא עלול לתרץ לעצמו מדוע הוא נכשל. הוא עלול לתלות את האשמה באחרים, או בסיבות אובייקטיביות ולסלק מעליו את האשמה. כדי להתגבר על מניעה זו עליו לקבל אחריות על מעשיו ולא לחפש תירוצים - יש לו בחירה חופשית והוא אחראי על מעשיו.
הדבר האחרון העלול למנוע את התשובה השלמה הוא אם אין תשובתו לשם שמים. הוא מבין שחטא, הוא מבין שהוא אחראי על מעשיו, אך הוא שב מפני שזה יעזור לו לשקם את שמו הטוב, או הוא שב כדי להחזיר את האמון אליו, וזה אף יעזור לעסקיו הכלכליים... תשובה זו אינה לשם שמים ואינה מתקבלת. אך אם הוא ישוב לשם שמיים וירצה את חברו - תשובתו מתקבלת.
עד כאן במצוות שבין אדם לחברו.
אבל הרבה הרבה יותר קשה לתקן את העבירות שבין אדם לציבור. גם בזה אפשר לחטוא במעשה או בדיבור. רכוש הציבור אינו הפקר ולפגוע ברשות הרבים זו פגיעה בציבור. אם אדם, למשל, מרחיב את גבולו לתוך שטח ציבורי, או אדם מלכלך או מזיק לרשות הרבים, כיצד יתקן את העבירה הזו, האם ילך לכל אחד מהציבור לבקש את סליחתו? וגם אם הוא מדבר דיבורים רעים על הציבור, מבקר את הציבור, מקטרג עליו ללא שבחן את המציאות וברר שאכן הביקורת שלו נכונה וצודקת, כיצד יתקן זאת? ילך מאחד לאחד ויבקש סליחה?! כך יש לזכור שגם מחשבות ביקורתיות על הצבור, אפילו בלי דיבורים, גם הן עבירות, וכיוון שקשה מאד מאד לתקן את העבירות האלה, צריך להיזהר כפל כפליים שלא להיכשל בהן.
יתר על כן רשות הרבים, הרחוב, בית הכנסת, גני משחקים וכדומה הם פני הציבור, ואם הם נראים מטופחים, נקיים ומסודרים זה כבוד הציבור, ואם הציבור הוא שומר תורה ומצוות זה גם כבוד שמים ואם ח"ו להפך...
על כן יש לשים דגש מיוחד בזהירות במצוות שבין היחיד לציבור, וכך נתכונן לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
