ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גישה שכזו היא הסכנה החמורה ביותר לקיומו של עם ישראל. זו סכנה חמורה יותר מסכנת מלחמה המאיימת מצד האויבים שמבחוץ. תפיסה דמוקרטית שמבטלת את הגבול בין ישראל לעמים היא ארס-צפע פנימי, שמחלחל ומהרס בתוך-תוככי האומה. השקפה שכזו מנתקת את החיבור בין המדינה ובין העם היהודי בעולם ויוצרת קרע ביניהם. היא מבטלת את הכלל של "כל ישראל ערבין זה לזה". מכאן כבר לא רחוקה עוד הדרך להריסת המוטיבציה לשרת את העם בצבא כשליחות לאומית. גם נפתח הפתח להתבוללות, לנישואי-תערובת ולירידה מן הארץ. אם המשמעות של התפיסה הדמוקרטית היא שיויון מוחלט וביטול כל המחיצות בין ישראל לעמים, אם משמעותה ביטול הערך הקיומי המיוחד של עם ישראל, סבורני שרוב רובו של העם היהודי דוחה גישה זו בשאט-נפש.
אם פלוראליזם משמעותו נתינת לגטימציה מלאה לסטיות חולניות - נפשיות ורוחניות - ולחופש דעות ואמונות לכל אחד ואחד, מבלי שאיפה לשמר ולבנות את המיוחד לנו כעם ישראל, הרי נפרצה הגדר לא רק להתבוללות, אלא גם להמרת דת. פלוראליזם מלא יתן לגיטימציה ליהודים מומרים נוצרים למיניהם. גישה קיצונית שכזו מהווה סכנה לקיומו של עם ישראל.
אמנם קיומו של עם ישראל מובטח. קיומה של תורת ישראל מובטח. הדברים גם הוכחו במשך הדורות. הברית בין ישראל לאביהם שבשמים היא ברית עולמים - "ואני זאת בריתי אותם אמר ד', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיה נט ; כא), אבל תפקידינו לפעול שקיומו של עם ישראל, בגופו וברוחו, יהיה שלם, בריא ומוגן מסכנות רוחניות וגשמיות.
יש בהחלט מקום לשאיפה לַחופש, לחופש אישי, לדמוקרטיה, אבל לא לדמוקרטיה כזו שמבטלת את הקיום הלאומי היהודי. יש בהחלט חובה לכבד כל אדם באשר הוא, וכל בריה ובריה שברא הקב"ה בעולמו, אבל אסור לטשטש את ההבחנות בין המדרגות. "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג ; יד) - כל אדם באשר הוא אדם חביב - ולא סתם חביב, אלא - ממשיכה אותה משנה - " חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט ; ו): 'בצלם אלקים עשה את האדם'". אבל על-גבי זה יש עוד מדרגה, קומה שניה: "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום , חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר: 'בנים אתם לד' אלקיכם' (דברים יד ; א)". על זה יש קומה נוספת, קומה עליונה: "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שנאמר: 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזֹבו' (משלי ד ; ב)".
בשתי ידים יש להדוף את המגמה הדמוקרטית-הקיצונית שמטשטשת את הגבולות לחלוטין, ובד בבד לבנות איזון נכון בין המגמות, אשר כולם ממקור אחד נאמרו. יש להחזיר את הערבות ההדדית של "כל ישראל ערבין זה לזה", להבריא את הרוח הלאומית הנושאת את רוח ד' - "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
