ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הוא חזר בתשובה בכל מאודו. בכל לבו שפך שיח והתחנן בפני בורא עולם שימחל לו על שחטא. אך בלבו ניקרה מחשבה מציקה. מי יודע, אם חלילה, לאחר הימים הנוראים, לא אשוב לשקוע בתהומות מהם נחלצתי? להפיכת התשובה למשמעותית יותר במהלך חיינו, כחלק מעבודת ה' שבין כסה לעשור, מוקדשת ה"במה" השבוע.
חורבה פרוצה
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך העלון 'שיחת השבוע'
השאלה מדוע התעוררות התשובה, אותה אנו חשים בחודש אלול ובימים הנוראים, אינה תמיד בת השפעה עמוקה עלינו, נדונה בהרחבה בתורת החסידות. נציין שתי נקודות עיקריות.
החורבה הפרוצה: בספר 'דרך חיים' (לאדמו"ר האמצעי), מובא משל לחורבה פרוצה, שטיפוסים מפוקפקים באים אליה, ומשאירים בה פסולת. בעל החורבה עשוי לבוא אליה מפעם לפעם, לגרש את הפולשים ולנקות את הפסולת שהצטברה, אך מיד למחרת ישובו הפגעים הרעים, כי החורבה נשארת פרוצה לכל רוח.
אף בנפש האדם כך: יש פגעים החודרים אל הנפש. אלה המחשבות, הדיבורים והמעשים הבלתי - טובים. אך יש סיבה עיקרית לכך, שעושה את הנפש 'אסקופה הנדרסת', 'חורבה' פרוצה לכל רוח זו פריקת העול וקלות הראש. כשאין קבלת עול, כשאין שמירה על הנכנס והיוצא בשערי הנפש אין פלא שכל המזיקים חודרים פנימה.
תשובה אמיתית היא בראש ובראשונה - תיקון פריקת העול. יש לקבל עול מלכות שמים. יהודי שיש עליו עול, מרגיש כל הזמן את מרות הקב"ה. הוא אינו מניח לקלות ראש להשתלט עליו. זו התשובה האמיתית, העוקרת את שורש הרע.
תשובה כוללנית: עוד סיבה עיקרית לאי קיומה של התשובה היא, שההתעוררות נשארה ברמה כוללנית מדי. האדם מחליט "להיות בסדר" ו"לתקן את דרכיו", אבל אלה אמירות כוללניות, שאין להן אחיזה. את התעוררות התשובה יש לקשור בהחלטה מעשית מוגדרת, שעליה קל לשלוט: הידור מצווה, זהירות מחטא מסוים, תוספת מוגדרת בלימוד תורה וכדומה. גדולי החסידות נהגו לקבל עליהם הידור חדש בכל ראש השנה, כביטוי לצורך לקשור את התשובה עם מעשה פרטי מסוים.
יש אלוקים!
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר הספרים 'צפונות התורה'; גבעת שמואל
החזרה בתשובה שתשפיע על השנה כולה, מתחילה מההכנה של חודש אלול, דרך ראש השנה עד ליום הכיפורים. בחודש אלול אנו שואלים את השאלות הגדולות: מי אני? למה אני? איפה אני? כמה אני שווה? איפה אני נמצא מול הנצח? על מה עמלתי וזה היה לשווא, ועל מה עמלתי וזה היה שווה?
השאלות עמוקות מאוד, ומתוכן מגיעים לראש השנה, למלכויות, זיכרונות ושופרות, ומתוך התבוננות זו, אנו מגיעים ליום הכיפורים, ורעיונות אלו מלווים אותנו ומקדמים אותנו במהלך השנה.
שלושת היסודות - מלכויות, זיכרונות ושופרות צריכים להקנות לנו הכרה וידיעה קיומית. מתוך מהות המלכויות נדע כי יש אלוקים בעולם, הידיעה כי יש השגחה פרטית בעולם וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו, היא מהות הזיכרונות - "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים", והידיעה כי הקב"ה נתן תורה היא מהות השופרות.
נתבונן במהות המלכויות. הקב"ה הפך "אין" למצב שנקרא "יש", אך עדיין, בריאה זו היא "אין" שמתקיימת כל הזמן בזכות הקב"ה. העולם נמצא בתנועה כל הזמן, האלקטרונים נעים במהירות עצומה, במרוץ מדהים, למרות הכלל היסודי כי כל דבר שנע, אם מכבידים עליו צריך להאט את מהירותו. אז אם כוח המשיכה מושך את האלקטרון, הוא היה צריך להאט את מהירותו, להתרסק ולהעלם. אם כן על ידי שהקב"ה מאפשר לאלקטרון להמשיך להסתובב, הוא מחדש בכל יום יש מאין. צריך לראות את האלוקות הזו שמתהווה כל הזמן.
ליצור אטום אחד זה כל כך מורכב ומסובך, לייצור ממנו חלבון ותא של מוח, שיהיה קיים כל הזמן, זה פלאי הפלאים שהקב"ה מעצב כל דקה, כל שנייה וחלקיק שנייה. אמר אחד מטובי המדענים כי ליצור חלבון אחד, בצורה מקרית, דומה לאדם שיספרו לנו שסופת טורנדו הסתובבה במהירות עצומות ויצרה מטוס ג'מבו, מי שהיה שומע דבר כזה היה אומר "זו שטות". "ליצור חלבון אחד זה יותר מסובך", אמר אותו מדען. ואלו דברים שכל הזמן מתהווים. להסתכל בעולם ולשאול איפה אלוקים, זו שאלה אנושית, אך אז השכל צריך לומר - לא ייתכן שהעולם פועל בלי אלוקים.
וכך מתוך תחושת וודאות שה' נמצא כאן ומחייה את הכול יש מאין, גם האדם צריך להתעורר בתשובה ולומר יש אלוקים בעולם, לחזק את התחושה עד כדי מצב קיומי, בתקיעת השופר בראש השנה, ולהגיע ביום הכיפורים למצב העליון ביותר של ההכרה, באמירת "ה' הוא האלוקים". כשיגיע לכך, התחושה תהיה לא רק בימים הנוראים, אלא גם קיומית בכל השנה כולה, שכן היא נצרבה עמוק בתודעה שלנו.
הכול מתחיל ברצון
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מר"ץ; מבשרת ציון
כבר נכנסים אנו לימי הדין, ו...העולם כמנהגו נוהג. אווירת ההכנה לימים אלו, שהייתה ניתנת למישוש בעיירה, אינה מורגשת כלל ברחובות ערינו וכפרינו. רבים המזדרזים לצאת לעבודתם מבית הכנסת בטרם ישמע קול השופר, וכמעט אין איש מתעורר ושם על לב. נותרו לנו איים של הכנה אמיתית ברוב הישיבות, אולם לא הצלחנו להפנים את האווירה של הישיבה בלבבות, באופן שגם אחרי סיום תקופת הלימוד הישיבתי, ימשיכו בוגרי הישיבות לחיות את 'אלול' כמתבקש.
בראש השנה הרמנו קולנו כשופר וצעקנו: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". אם ברצוננו להיות אמיתיים, כל אחד משלושה אלה מחייב הכנה. הרמב"ם פוסק כי ביום הכיפורים חובה על כל אחד לחזור בתשובה: "והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ביום הכפורים".
אי אפשר לחזור בתשובת אמת באמירה הסתמית כי תשובה מעבירה את רוע הגזירה, אי אפשר לפנות בתפילה מבלי להתכונן לקראתה, ואי אפשר להיות בעל צדקה המעבירה את רוע הגזירה ברגע אמירת המשפט הנ"ל. חודש אלול ועשרת ימי תשובה, עניינם בהכשרת הלבבות והמעשים לעמוד מול בורא העולם ומנהיגו בימי הדין הקדושים הבעל"ט.
לכן נאמר כי הכול מתחיל ברצון. רבש"ע טבע בכל יצורי אנוש את הרצון להתקדם, לשפר, להשתלם, כדי שאדם לא יעמוד ביום צאתו מהעולם בנקודה בה נכנס לעולם. רוב בני האדם ממצים את טבעם זה בשיפור חייהם הגשמיים. מתקדמים ומשתלמים במזון, בדיור, בתקשורת, בבידור, במעמדם החברתי וכדומה.
אולם מי שאמונה ואהבה מחיים את נפשו, חיי הגוף אינם מספקים את רצונו הטבעי לשיפור והשתלמות חייו. מרגיש הוא באופן הכי אמיתי שהרצון להשתלמות יתמלא רק בשיפור חיי נשמתו. שני האלפ"ים - אמונה ואהבה - הם אבני היסוד לרצון להתקדם בחיי הנשמה.
בתפילת העמידה אנו פונים לקב"ה בבקשה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלימה לפניך". שני התו"ים - תורה ותשובה, הם המסגרת לתשובה שלימה, מתוך תורה מגיעים לתשובה, ומתוך התשובה - מתעלה התורה. התורה מדריכה אותנו מהי מצוה שלמה, מהי מידה טובה שלמה, מהו צדק וצדקה בשלמות, גם מה הן אהבה ואמונה אמיתיים ושלמים. כל חיינו יכולים וצריכים להיות מהלך נפלא ומרומם, של שיפור ושדרוג עבודת ה' שלנו.
כבר הדגיש גדול דורו והדורות שמאז, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שתשובה אינה דווקא חזרה מחטא, אלא כל התקדמות ושיפור, כל עליית מדרגה לדביקות בה' יתברך - היא תשובה מבוקשת ומתקבלת. בחודש אלול, כשאנו מתכוננים לימי הדין והרחמים, ועוד יותר בעשי"ת - בהם עלינו לתת דין וחשבון על עבודת השנה שעברה, ולהבטיח לעצמנו המשך העבודה בשנה המתחדשת לטובה - הרצון להשתלמות הרוחנית מתוך אמונה ואהבה, מוליך אותנו לתורה ולתשובה. התבוננות פשוטה בדברי חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך", מהי נקודת הפתיחה העכשווית, ומהי המגמה המקווה בעתיד המתוכנן, מכוונים את נקודת הרצון לכיוון הנכון.
דא עקא שלפעמים מתלבש היצר הרע באצטלא של היצר הטוב, ומעמיד לפנינו מטרות ומטלות גבוהות מכוחנו , שאי אפשר לעמוד בהם. הנפילה ממילוי הרצון המזויף והמוגזם, מייאש ומפיל את הרצון להמשיך. מי שמכוון את הרצון לשני הא' ולשני הת', ורוצה באמת לשפר את מצבו הרוחני, צריך לבנות את תוכנית הפעולה מתוך הכרת כוחותיו, באופן שעבודת ההשתלמות תבוא בשמחה ובטוב לבב.
כאנשי אמונה ואהבה, שכל חיינו מוקדשים לתורה, למצוות ולעבודת ה', כמה חבל להיכנע ליצר הרע, המנסה להשכיח מאיתנו אמיתות פשוטות אלה, ולכבות אצלנו את האש הטבעית הבוערת בימים אלו. חזק ונתחזק בעבודת ה'. נגביר חיילים בכל שטחי עבודתנו הרוחנית, ונזכה לשנה טובה ומאושרת עם כל בית ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
