ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- עמוד העבודה
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימודי קבלה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
להבנת התקופה נעשה סדר בשנים:
של"ג - פטירת האר"י
ת"ח ות"ט - פרעות קשות בקהילות יהודיות בארופה. אחרי פרעות אלו קם שבתאי צבי שר"י ותלמידיו שעסקו הרבה בקבלה והגיעו להמצאות נוראיות וסילופים של הזוהר.
תצ"ו - נולד הבעש"ט מיסד החסידות.
עמוד העבודה (21)
הרב יהודה מלמד
2 - המשך דרוש על התשובה
3 - איך לומדים קבלה?
4 - המשל והנמשל בקבלה
טען עוד
ת"ק - תקופת תלמידו של שבתאי צבי - יעקב פרנק.
תק"כ - פטירת הבעש"ט. בתקופה זו נכתב הספר הזה.
אומר הרב המחבר: החובה ללמוד חכמת הקבלה -חכמת האמת- ידועה ומפורסמת בהרבה ספרים ויש שתלו בזה את ביאת המשיח. הסיבה שהפסיקו ללמוד קבלה היא בגלל אנשים שטעו וקלקלו והלכו אחר המומר המפורסם שבתאי צבי ימש"ו שכפר בה', ואותם כופרים מצאו להם סימוכין מן הזוהר והתיקונים וספירות וכתבו לו פרושים שאין בהם אמת כלל ומכחישים לשון הזוהר. טעותם של השבתאים היתה בזה שהתעסקו בזוהר עצמו שהוא סתום וחתום ולא התעסקו בשאר כתבי האר"י שהם מבוארים. ובאמת מתחילה ראוי קודם ללמוד את שאר הכתב האר"י ורק אח"כ לפנות ללמוד בזוהר ובתיקונים.
יש לתמוה על מה שאומר כאן הרב המחבר, שהרי ידוע שהשבתאים למדו כתבי האר"י, וגם ספר הזוהר הרבה יותר פשוט להבנה למי שמסתכל בפנים, לעומת שאר כתבי האר"י שמאוד סתומים? ואולי רוצה לומר שאת ספר הזוהר כל אחד יכול לפרש כרצונו וזה הכוונה שהוא סתום דהיינו הפרוש המדויק והמכוון נעלם מעיני הקורא. אבל שאר כתבי הקבלה אומנם מאוד קשים להבנה, אבל אי אפשר לטעות בהבנתם. אפשר לדמות את זה לתנ"ך מול גמרא שתנ"ך הוא כתוב במילים פשוטות יחסית אבל אפשר לפרשו בהרבה כיוונים ומזה יצא ביקורת המקרא וכדומה. גמרא קשה יותר להבין אבל אין הרבה אפשרויות להבין.
יתכן גם שהקלקול של השבתאים נבע מכך שלמדו זוהר שבו לא מובלטת עמדת היראה, כלפי הפנימיות כפי שהיא מובלטת בדבריו וכתביו של מורנו הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י. ופרושים עקומים גרמו להם להתיר פריצות נוראה, כביכול ע"פ הזוהר. ובאמת מהרח"ו, מכניס הרבה את העניין של יראת ה' בכתביו ובייחוד היראה כלפי דברי הקבלה בעצמם.
בגלל שבתאי צבי ותלמידיו, נמנעו מאוד ללמוד קבלה. ואולי זו אחת הסיבות של ההתנגדות הגדולה לחסידות שפחדו שזו עוד תנועה שכלפי חוץ מתעסקת בפנימיות אבל בתוכם הם כמו שבתאי צבי ותלמידיו כופרים גדולים. כשבעל התניא הגיע לווילנא, הגר"א סרב להיפגש איתו עד כדי שיצא מחוץ לעיר, כדי לא לפגוש אותו. ובעל התניא השאיר לו מכתב ובראשו כתב "לגאון המפורסם החסיד האמיתי ". גם ר' יונתן אייבשיץ נחשד בשבתאות אבל לבסוף הגר"א טיהר אותו וזה פרסם שאינו מהם.
ובאמת החסידות עסקה בתיקון הקלקול של השבתאות. דרך התיקון הייתה בכך, שכל המושגים הקבליים תורגמו לעבודת ד' לתיקון נפשו ורוחו ופנימיותו של האדם. כך מסולקת ההגשמה הגסה שיכולה להיות בהסתכלות על הדברים מבחוץ. רבנו המחבר עוסק גם הוא בתיקון הקלקול של השבתאות כפי שיבואר מיד.
טעם נוסף לכך שלא לומדים זוהר וכתבי האר"י, נותן הרב המחבר, כי הם מדברים על העולמות הרוחניים וקשה להבינם בלא הגשמה. לדוגמא: אם נסתכל בעין גשמית בסוד הצמצום נחשוב 'שהאין סוף' תופס מקום ושיש לו גבול, והמבין כך באמת הוא כופר בעיקרי האמונה ח"ו ובאמת אין זה אלא משל ודמיון בשבילנו בגלל קוצר שכלנו וא"א להבין את המאמר כפשוטו אלא להפשיט ממנו את הלבוש הגשמי ורק ע"י כך נוכל להגיע לאמת. זו סיבה נוספת לכך שאנשים נמנעים מללמוד קבלה.
ובאמת זו גופא הסיבה שהכשילה את השבתאים. יש להוסיף ולבאר שאצלם הקלקול של ההגשמה איננו רק כרוך בטעות פילוסופית. אצלם הייתה בעיקר הגשמה מוסרית דהיינו תפישה שאדם יכול לגשת אל הקודש בלי לטהר את חושיו וכוחותיו. אדרבא דרשו הם שעל ידי החושים הנמוכים יכול האדם לתקן תיקונים שהרי חושים אלו משמשים משל ודמיון לעניינים העליונים. ולא שתו ליבם שרק על ידי טהרה גדולה אפשר להגיע למצב שכל החושים שותפים בעבודת ד'.
לשם כך כתב רבנו את הספר לתיקון הגשמה זו על ידי שמבאר כל המושגים הקבליים באופן מופשט. מדגיש שכל הדימויים שיש בקבלה הם משל וחידה וזהו כל עמלו של הרב המחבר לבאר הנמשל.
על ידי שמבינים שכל המושגים המוזכרים בדברי המקובלים הם עניינים רוחניים וכן כל הפעולות הן פעולות רוחניות מבינים ממילא שגם עבודת ד' היוצאת מכל זה עניינה התרוממות רוחנית והשתלמות בדעת ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
