ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעבר הירדן ישבו בני שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה. הם ישבו בה עד קרוב לחורבן בית ראשון במשך כתשע מאות שנה. אחר-כך, בזמן בית שני, כאשר קידשו עולי בבל את ארץ-ישראל, הם קידשו גם חלקים נרחבים מעבר הירדן המזרחי, שגם בה ישבו יהודים בימי בית שני. יש לנו אפוא קשר עמוק לחלקי ארץ-ישראל אלה, שבעבר הירדן המזרחי. בארץ הגלעד היה אליהו הנביא, כפי שרגילים לומר בפזמון של מוצאי-שבת: "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי , במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
גם במשך הדורות, דנו הפוסקים בשאלת עבר הירדן, במצוות שיש בה ובמצות יישוב-ארץ-ישראל שבה. בתשובות רבי שמעון בן צמח, הוא התשב"ץ (חלק ג סימן ר), הוא דן בקדושת עבר הירדן לעומת קדושת ארץ-ישראל המערבית. וכך הוא אומר: "שני עניינים הם: קדושת שכינה וקדושת מצוות. וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה, וקדושת מצוות בין בזו ובין בזו. וחיוב העלאה [לארץ-ישראל] הוא מפני קדושת מצוות, ושם הוא מצות דירה בלבד, ומשום כך שוותה עבר הירדן ליהודה וגליל העליון בענין זה". והוא מוסיף: "וחִבוב הארץ לדירה משום שכינה ולקבורה - אין עבר הירדן בכלל זה, ואפילו כך, אין [חיוב להיות] מעלין מעבר הירדן ליהודה, דמשום תוספת קדושת שכינה בדירה ובקבורה [שבארץ-ישראל המערבית] לא כופין [לעלות מעבר הירדן לשם], אבל לענין חיוב מצוות כופין [לעלות גם לעבר-הירדן המזרחי]".
גם הספר "ישועות-מלכו", לאחד מן הגדולים שלפני הדור הקודם, רבי יהושע מקוטנא זצ"ל, דן (יורה-דעה סימן סז) בהרחבה בקדושת אדמת עבר הירדן המזרחי, ארץ סיחון ועוג. והוא מוכיח, שמוכרח להיות שהארץ שגרו בה בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, נחשבת לארץ-ישראל, שאם לא כן, אף פעם לא היו בארץ-ישראל כל יושביה עליה ולא קיבלו נחלה, ולפי זה לא היתה יכולה להיות שמיטה ויובל מהתורה, שכן מצוות אלו תלויות בישיבת כל ישראל בארץ-ישראל, וכיון שבזמן בית ראשון נהגו יובל מהתורה לכל הדעות, מוכח שעבר הירדן היא ארץ-ישראל וכל ישראל היו בארץ-ישראל, כולל בני גד ובני ראובן. ובעל ה"ישועות-מלכו" פוסק להלכה: "ולפי זה, מי שיש לו קרקע לקנות בארץ-ישראל וקרקע אחרת לקנות בארץ סיחון ועוג, מצוה יותר לקנות בארץ-ישראל, ומכל-מקום מצוה יש גם לקנות בארץ סיחון ועוג, אם אי-אפשר לו לקנות בזול כל-כך בארץ כנען".
לסיכום, גם אלו שמקפידים שלא לצאת מארץ-ישראל לחוץ-לארץ ולא להיטמא בטומאת ארץ העמים, יוכלו לבקר בעבר הירדן וגם לגור שם, שכן יש בה קדושת ארץ-ישראל, והיא כלולה כמובן בהבטחת ד' לאברהם, לתת לישראל את כל הארץ כולה, ממדבר ועד הנהר, הבטחה שאנו מייחלים לה ומצפים להגשמתה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
