ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעבר הירדן ישבו בני שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה. הם ישבו בה עד קרוב לחורבן בית ראשון במשך כתשע מאות שנה. אחר-כך, בזמן בית שני, כאשר קידשו עולי בבל את ארץ-ישראל, הם קידשו גם חלקים נרחבים מעבר הירדן המזרחי, שגם בה ישבו יהודים בימי בית שני. יש לנו אפוא קשר עמוק לחלקי ארץ-ישראל אלה, שבעבר הירדן המזרחי. בארץ הגלעד היה אליהו הנביא, כפי שרגילים לומר בפזמון של מוצאי-שבת: "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי , במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
גם במשך הדורות, דנו הפוסקים בשאלת עבר הירדן, במצוות שיש בה ובמצות יישוב-ארץ-ישראל שבה. בתשובות רבי שמעון בן צמח, הוא התשב"ץ (חלק ג סימן ר), הוא דן בקדושת עבר הירדן לעומת קדושת ארץ-ישראל המערבית. וכך הוא אומר: "שני עניינים הם: קדושת שכינה וקדושת מצוות. וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה, וקדושת מצוות בין בזו ובין בזו. וחיוב העלאה [לארץ-ישראל] הוא מפני קדושת מצוות, ושם הוא מצות דירה בלבד, ומשום כך שוותה עבר הירדן ליהודה וגליל העליון בענין זה". והוא מוסיף: "וחִבוב הארץ לדירה משום שכינה ולקבורה - אין עבר הירדן בכלל זה, ואפילו כך, אין [חיוב להיות] מעלין מעבר הירדן ליהודה, דמשום תוספת קדושת שכינה בדירה ובקבורה [שבארץ-ישראל המערבית] לא כופין [לעלות מעבר הירדן לשם], אבל לענין חיוב מצוות כופין [לעלות גם לעבר-הירדן המזרחי]".
גם הספר "ישועות-מלכו", לאחד מן הגדולים שלפני הדור הקודם, רבי יהושע מקוטנא זצ"ל, דן (יורה-דעה סימן סז) בהרחבה בקדושת אדמת עבר הירדן המזרחי, ארץ סיחון ועוג. והוא מוכיח, שמוכרח להיות שהארץ שגרו בה בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, נחשבת לארץ-ישראל, שאם לא כן, אף פעם לא היו בארץ-ישראל כל יושביה עליה ולא קיבלו נחלה, ולפי זה לא היתה יכולה להיות שמיטה ויובל מהתורה, שכן מצוות אלו תלויות בישיבת כל ישראל בארץ-ישראל, וכיון שבזמן בית ראשון נהגו יובל מהתורה לכל הדעות, מוכח שעבר הירדן היא ארץ-ישראל וכל ישראל היו בארץ-ישראל, כולל בני גד ובני ראובן. ובעל ה"ישועות-מלכו" פוסק להלכה: "ולפי זה, מי שיש לו קרקע לקנות בארץ-ישראל וקרקע אחרת לקנות בארץ סיחון ועוג, מצוה יותר לקנות בארץ-ישראל, ומכל-מקום מצוה יש גם לקנות בארץ סיחון ועוג, אם אי-אפשר לו לקנות בזול כל-כך בארץ כנען".
לסיכום, גם אלו שמקפידים שלא לצאת מארץ-ישראל לחוץ-לארץ ולא להיטמא בטומאת ארץ העמים, יוכלו לבקר בעבר הירדן וגם לגור שם, שכן יש בה קדושת ארץ-ישראל, והיא כלולה כמובן בהבטחת ד' לאברהם, לתת לישראל את כל הארץ כולה, ממדבר ועד הנהר, הבטחה שאנו מייחלים לה ומצפים להגשמתה במהרה בימינו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.














