ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחר פסק-ההלכה של רבני יש"ע והציונות הדתית, על איסור לפנות יישובים ומחנות צה"ל ביו"ש, על-מנת למוסרם לנוכרים, שהתקבל בכנס רבנים בביתו של מרן הרב הגאון ר' אברהם שפירא שליט"א ביום ח' בתמוז ה'תשנ"ה.
בפני רבני ישראל עומדת לדיון שאלה כאובה: האם על-פי ההלכה יש לסרב לפקודה לפנות מחנה הנמצא ביהודה ושומרון?
מאז קום המדינה נמנעה הנהגת המדינה מכל הוראה המנוגדת לתורה ולהלכה. יש אמנם חוקים שאינם לפי ההלכה, אבל אין חוק שמחייב אדם הרוצה לשמור על ההלכה להפר אותה. ובמיוחד בצה"ל, על-מנת לשמור על אחדות העם, מעולם לא ניתנה הוראה כללית מטכ"לית הנוגדת את ההלכה. אדרבא, ההנחיה וההוראות הן שאין לתת לחייל פקודה המנוגדת להלכה. אמנם פה ושם יש חריגות של מפקדים בשטח, שנותנים פקודות מנוגדות להלכה, אבל הם עושים זאת בניגוד להוראות ובניגוד לקו הכללי של הצבא.
אולם, הממשלה הנמצאת עכשיו בשלטון, עושה מעשים מנוגדים בעליל לתורה ולהלכה. ההסכם שהממשלה חתמה עם המחבלים מנוגד להלכה משתי בחינות: א) אסור למסור חלק מארץ-ישראל לרשות גויים. וכל-שכן לשונאים הרוצים להשמידנו. ב) מצד האיסור "לא תעמֹד על דם רעך" (ויקרא יט ; טז). נסיגת צה"ל מערים וממחנות ביהודה ושומרון מסכנת את היהודים היושבים ביהודה ושומרון, ואת היושבים בסמוך לערים אלו, לאורך הקו הירוק, וקיים איסור תורה לא לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנה, וכל-שכן שאסור להכניס אותו לסכנה.
הנחה זו, שיציאת צה"ל מהערים ומהמחנות ביהודה ושומרון מהווה סכנה, מוסכמת היא על מומחים צבאיים, ואף באה לידי ביטוי גם בדבריהם של קציני הצבא הנמצאים בשטח. הם מודים שכל פינוי של מוצב וכל פינוי של מחנה מגדיל את הסכנה, והם אף מתריעים על כך, אלא שהם טוענים שלא מתחשבים בשיקול-דעתם והדרג הפוליטי מנחית עליהם הוראות בניגוד לדעתם. הווי אומר, שאכן פינוי צה"ל מיהודה ושומרון, ממחנות, ממוצבים וממקומות אחרים, הוא מנוגד להלכה מהסיבות האמורות: איסור למסור שטח בארץ-ישראל לשלטון זר, ואיסור של "לא תעמוד על דם רעך".
רבני ישראל היושבים על המדוכה יודעים היטב את המשמעות של פסיקת הלכה המורה לסרב פקודה, שהרי אין כל ספק שיש מאות רבות ואולי אפילו אלפים, של חיילים וקצינים בדרגות שונות, שפסק הלכה של תורה הוא שקובע אצלם, כך שהם ישמעו לדעת הרבנים. רבני ישראל אינם יכולים להתחמק מלהכריע בהלכה זו, כי הרבה חיילים והרבה קצינים שואלים מה צריך לעשות על-פי התורה. כבר נקבעה ההלכה שאסור לפנות יישובים ואסור לחייל למלא פקודה לפנות יישובים, ועליו לסרב למלא אותה. שאלת פינוי היישובים היא ברגע זה לא רלוונטית, אבל שאלת פינוי מחנות צה"ל היא שעומדת עכשיו על המדוכה.
אי-אפשר לסלוח לממשלה שהעמידה את הציבור במצב כה מורכב ומסובך. הוראותיה ודרכה מנוגדות בעליל לתורה ולהלכה, דבר שכל ממשלות ישראל בעבר נמנעו ממנו. נתפלל לד' שיאיר עיני הרבנים לברר את השאלה ולהכריע בה, ולכוון לאמיתה של תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
