ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
למחרת הרצח של שני תלמידי-הישיבה בוואדי-קלט - אורי שחור ואוהד בכרך, הי"ד.
באותו יום אירעה התנגשות בין שני מטוסי F-16 בצפון.
באותו יום אירעה התנגשות בין שני מטוסי F-16 בצפון.
ארץ-ישראל נקנית בייסורין (ברכות ה, א), אבל כך היא נקנית ממש (הגר"א, "קול-התור" פרק א סעיף יג). אתמול נהרגו ארבעה אנשים על ארץ-ישראל, ועוד כמה נפצעו. שניים נהרגו בטיסת אימון של חיל האוויר, ושנים נרצחו על-ידי רוצחים רשעים אכזריים שרוצים לרשת את ארצנו. כולם נהרגו על ארץ-ישראל.
אוהד בכרך ואורי שחור הי"ד, שני בחורים צעירים, בני ישיבה, אוהבי תורה וארץ-ישראל, בידי בני עוולה נפלתם. הרצח הזה הוא עוד ביטוי לרצונם של רוב-רובם של הערבים. אין זו קבוצה שולית של מחבלים, אלא הם עושים מה שרוב הערבים רוצים: לפגוע בנו ולרשת את ארצנו. אין פניהם לשלום איתנו, אך לדאבונינו חלק מעמֵנו לא רואה את המציאות לאשורה. חלק מעמֵנו, מתוך רצונו העז לשלום, לרגיעה ולהשקט, מדמה דמיונות וחולם חלומות שווא. לכן אין הוא רואה שמאז ההסכם, לא רק שנתרבו פעולות הטרור ונתרבו הרוגים ופצועים, אלא גברה השנאה ברחוב הערבי כולו. המשטמה שהיתה בחלקה כבושה, היום היא גלויה. רואים זאת בפניהם ובעיניהם של הערבים הבאים לעבוד אצל היהודים, הם נעשו חצופים יותר ומראים את שנאתם בלי לפחד.
אך "רודפי השלום", כביכול, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. הם לא רואים שהויתורים העצומים מצידינו לא קֵרבו את השלום, אלא הרחיקו אותו, והסכנה הקיומית של המדינה הולכת וגדלה. כתוצאה מהויתורים הללו הטרור גובר, אין שקט ואין מנוחה. הציבור היהודי מודאג ולא רגוע, ומתיחות כזו כמו שיש היום לא היתה מאז קום המדינה.
אכן גם ייסורים אלו הנגרמים בשל תמימות של חלק מהאנשים, ובגלל רשעות ורוע לב של חלק אחר, גם אותם יש לצרף לייסורים שארץ-ישראל נקנית בהם. כל עוגמת הנפש, כל הצער מחמת המצב, כל המתח שבו נמצאים רוב ישראל, ובמיוחד אוהבי ארץ-ישראל, כל זה מצטרף להכריע את הכף לטובה, כל זה מצטרף לקניין האמיתי של ארץ-ישראל. וכך אנו אומרים בשיר של יום רביעי (תהלים צד, יב-יד): "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו. להשקיט לו מִימֵי רע עַד יִכָּרה לרשע שחת. כי לא יטֹש ד' עמו ונחלתו לא יעזֹב".
אנחנו מלאי בטחון ואמונה בד' אלקי ישראל, כי מהצרה הזו נוושע: "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושֵׁע" (ירמיה ל, ז). והייסורים לא מחלישים את אמונתנו, אלא מחשלים אותה. אנו מקבלים אותם באהבה, ויודעים שהכל לטובה, וגם זו לטובה. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו. ואנו מתפללים שד' ינקום לעינינו דם עבדיו השפוך. "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
