ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואם תאמר, האם לא חשוב יותר לשמור כעת על אחדות העם, אחרי מה שקרה בעקבות רצח רבין, האם כעת צריך להמשיך לחדד את חילוקי הדעות? התשובה לדעתי, כי אין, ולא היה, שום קשר בין חילוקי הדעות ובין הרצח. הנסיון לקשור את הרצח להחרפת חילוקי הדעות הוא עוול משווע. הרי כעת כבר ידוע, וזה מפורסם בכל כלי התקשורת בעולם, ולמרבה הצער רק במידה מסויימת בכלי התקשורת בארץ, שהשב"כ אשם לא רק במחדל של אי-השמירה על ראש-הממשלה, אלא לשב"כ היה חלק ממשי בעידוד הרוצח ובהסתתו לרצוח את רבין. אבישי רביב, איש השב"כ, הסית והסית את יגאל עמיר לרצח. יש על זה עדים והוכחות. כעת ברור שבראש הגוף הקיצוני שהסית לאלימות עמד איש שב"כ. אני מניח שכוונת השב"כ היתה לטובה. הם רצו לאתר את הקיצוניים וללוכדם. אך לדאבוננו, מה שקרה בפועל הוא, שהם הגבירו את השנאה והקיטוב, והיה לאבישי רביב חלק בהסתתו של יגאל עמיר לרצוח את רבין. אולי ועדת הביקורת תגלה דברים חמורים יותר על השב"כ ממה שאמרתי.
צר לי מאד שאני נוגע בנקודות כואבות אלו, כי השב"כ הוא גוף כה חשוב, שכולנו מתפללים שהוא יצליח בכל תפקידיו. אבל בעניין זה אין ברירה אלא להעמיד את הדברים על מקומם. כל ההשמצות שכוונו אל הרבנים כאילו הם פסקו, כאילו הם גרמו במישרין, או בעקיפין, לרצח, אין להם על מה שיסמוכו. נכון, הרבנים ביקרו מאוד מאוד את מעשי הממשלה ואת ראש-הממשלה. גם אני נמנה בין הרבנים שביקרו בחריפות מרובה את הממשלה, והתפללתי שהממשלה תיפול ואני מתפלל גם היום לזה. אני מתפלל שתקום ממשלה בישראל שתתבסס על רוב יהודי ושתלך בדרך התורה, וזה כלול בתפילה של כל אדם המתפלל: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומתפלל: "השיבה שופטינו כבראשונה". אבל עם כל הביקורת וכל התפילה, יָדעו הרבנים, והם אמרו זאת בד בבד עם הביקורת, שהדרך היחידה לשנות את המצב, היא רק על-ידי שכנוע, ולא בכח הזרוע. בכח, אפשר רק להרוס ולא לבנות. אסור לשבור את מסגרת החוק. רק באיפוק, רק בנחישות מאופקת, רק בפיתוח כח ספיגה ואי-אלימות מוחלטת, רק באופן הזה, ניתן לתקן את המצב. ומכיון שזו היתה דעתם של הרבנים, על-כן כל נסיון לקשור בין חריפות הבקורת לממשלה ובין מעשי האלימות הוא עוול והונאה. הנכון הוא, שאותם הרבנים שהשמיעו בקורת נוקבת על הממשלה, הם-הם הרבנים שמיתנו את הציבור וכוונו את המחאות לדרך מאופקת ללא אלימות, ויש להכיר להם תודה על כך.
יחד עם השמעת דעת התורה על איסור ויתור על אף שעל מארץ-ישראל, יש כמובן חובה להשמיע דעת התורה על החשיבות של אחדות האומה, כי שני אלו כרוכים וקשורים זה בזה. אין אחדות האומה ללא שלמות הארץ, ואין שלמות הארץ ללא אחדות האומה, ואין שניהם ללא תורה. ועל-כן מוטלת החובה על כל רב בישראל ועל כל ראש-ישיבה, לחנך ולקרב לכל אלה כאחד: לתורה שלמה, לעם שלם, לארץ שלמה. מובטחים אנו שנגיע לכל אלה, וכל תפקידנו וכל חפצנו וכל תפילותנו שיהיה זה במהרה וברחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
