ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה, כי הר המוריה, - "הכל קראו אותו הר: אברהם קראו הר, שנאמר (בראשית כב ; יד): 'אשר יאמר היום בהר ד' יֵרָאה'; משה קראו הר, שנאמר (דברים ג ; כה): 'ההר הטוב הזה'; דוד קראו הר, שנאמר (תהלים כד ; ג): 'מי יעלה בהר ד''; ישעיה קראו הר, שנאמר (ישעיה ב ; ב): 'והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד''; גוים קראו אותו הר, שנאמר (ישעיה ב ; ג): 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד''" (ספרי דברים כח ; כה). הוא נקרא כך, לומר, שגם כאשר הוא הר בלבד, כאשר הוא בחורבנו, ואין בית-המקדש בנוי עליו, גם אז הוא בקדושתו, כי קדושתו קדושה עולמית, בלתי פוסקת.
על-כן, כל הסכם שיש בו הכרה, כביכול, בזכויות של זרים על מקום מקדשנו, אינו תופס ואין בו ממש אבל יש בו בזיון וחרפה למי שאומר זאת. לפני כשישים שנה, כאשר הופעל עלינו לחץ לוותר על הר-הבית והכותל, והיתה בזה סכנת-נפשות אם לא נסכים לויתורים, עמד מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה, בתוקף, ואמר שאין היתר ואין אפשרות לתת איזו שהיא הסכמה שיש בה ויתור על מקום קודשנו ותפארתנו, לב האומה.
אף-על-פי שאין ערך להסכמה כזו, המנוגדת לתורה, והיא בטלה ואינה תופסת, למרות זאת, אסור לעשותה והיא מזיקה. זאת אנו לומדים מהתורה בפרשת וירא, שם התורה מספרת על ההסכם שנעשה בין אברהם אבינו ובין אבימלך מלך פלשתים, הסכם אשר גרם לעיכוב בכניסת ישראל לארץ-ישראל, שכן אבימלך אמר לאברהם (בראשית כא ; כג): "ועתה השבעה לי באלקים הֵנה אם תשקֹר לי ולניני ולנכדי", וכאשר יצאו ישראל ממצרים נאמר (שמות יג ; יז): "ולא נָחָם אלקים דרך ארץ פלשתים". ואומרים חז"ל במכילתא (בשלח פתיחתא א): מפני ש"עדיין נכדו קיים". ואמרו חכמים (בראשית-רבה נד ; ד): כשאמר אברהם "כי את שֶׁבע כבשׂת תִקח מידי" (בראשית כא ; ל), "אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל-מועד וגִלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית-עולמים פעמיים".
ובשל מה אמרו חכמים את הדברים, אם לא כדי ללמדנו שצריך להיזהר בהסכמים וצריך להיזהר בטקסים ולא לעשות מה שאסור ואפילו לא לעשות מה שלא הכרחי, גם אם הוא מותר. אברהם לא היה צריך להסכים לזכויות כביכול, של הפלישתים, ולכן אנו מוחים ואומרים: אין לעשות הסכם זה לגבי הר-הבית ולגבי ויתורים על חלקים מארץ-ישראל, ואין לו תוקף והוא בטל מעיקרו, ודבר אלקינו יקום לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
