ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
תשובה:
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג, נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק, ב): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











