ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
תשובה:
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג, נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק, ב): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
