ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואם תאמר, האם לא חשוב יותר לשמור כעת על אחדות העם, אחרי מה שקרה בעקבות רצח רבין, האם כעת צריך להמשיך לחדד את חילוקי הדעות? התשובה לדעתי, כי אין, ולא היה, שום קשר בין חילוקי הדעות ובין הרצח. הנסיון לקשור את הרצח להחרפת חילוקי הדעות הוא עוול משווע. הרי כעת כבר ידוע, וזה מפורסם בכל כלי התקשורת בעולם, ולמרבה הצער רק במידה מסויימת בכלי התקשורת בארץ, שהשב"כ אשם לא רק במחדל של אי-השמירה על ראש-הממשלה, אלא לשב"כ היה חלק ממשי בעידוד הרוצח ובהסתתו לרצוח את רבין. אבישי רביב, איש השב"כ, הסית והסית את יגאל עמיר לרצח. יש על זה עדים והוכחות. כעת ברור שבראש הגוף הקיצוני שהסית לאלימות עמד איש שב"כ. אני מניח שכוונת השב"כ היתה לטובה. הם רצו לאתר את הקיצוניים וללוכדם. אך לדאבוננו, מה שקרה בפועל הוא, שהם הגבירו את השנאה והקיטוב, והיה לאבישי רביב חלק בהסתתו של יגאל עמיר לרצוח את רבין. אולי ועדת הביקורת תגלה דברים חמורים יותר על השב"כ ממה שאמרתי.
צר לי מאד שאני נוגע בנקודות כואבות אלו, כי השב"כ הוא גוף כה חשוב, שכולנו מתפללים שהוא יצליח בכל תפקידיו. אבל בעניין זה אין ברירה אלא להעמיד את הדברים על מקומם. כל ההשמצות שכוונו אל הרבנים כאילו הם פסקו, כאילו הם גרמו במישרין, או בעקיפין, לרצח, אין להם על מה שיסמוכו. נכון, הרבנים ביקרו מאוד מאוד את מעשי הממשלה ואת ראש-הממשלה. גם אני נמנה בין הרבנים שביקרו בחריפות מרובה את הממשלה, והתפללתי שהממשלה תיפול ואני מתפלל גם היום לזה. אני מתפלל שתקום ממשלה בישראל שתתבסס על רוב יהודי ושתלך בדרך התורה, וזה כלול בתפילה של כל אדם המתפלל: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומתפלל: "השיבה שופטינו כבראשונה". אבל עם כל הביקורת וכל התפילה, יָדעו הרבנים, והם אמרו זאת בד בבד עם הביקורת, שהדרך היחידה לשנות את המצב, היא רק על-ידי שכנוע, ולא בכח הזרוע. בכח, אפשר רק להרוס ולא לבנות. אסור לשבור את מסגרת החוק. רק באיפוק, רק בנחישות מאופקת, רק בפיתוח כח ספיגה ואי-אלימות מוחלטת, רק באופן הזה, ניתן לתקן את המצב. ומכיון שזו היתה דעתם של הרבנים, על-כן כל נסיון לקשור בין חריפות הבקורת לממשלה ובין מעשי האלימות הוא עוול והונאה. הנכון הוא, שאותם הרבנים שהשמיעו בקורת נוקבת על הממשלה, הם-הם הרבנים שמיתנו את הציבור וכוונו את המחאות לדרך מאופקת ללא אלימות, ויש להכיר להם תודה על כך.
יחד עם השמעת דעת התורה על איסור ויתור על אף שעל מארץ-ישראל, יש כמובן חובה להשמיע דעת התורה על החשיבות של אחדות האומה, כי שני אלו כרוכים וקשורים זה בזה. אין אחדות האומה ללא שלמות הארץ, ואין שלמות הארץ ללא אחדות האומה, ואין שניהם ללא תורה. ועל-כן מוטלת החובה על כל רב בישראל ועל כל ראש-ישיבה, לחנך ולקרב לכל אלה כאחד: לתורה שלמה, לעם שלם, לארץ שלמה. מובטחים אנו שנגיע לכל אלה, וכל תפקידנו וכל חפצנו וכל תפילותנו שיהיה זה במהרה וברחמים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
