ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אני מודע לכך שאנשים החושבים לנסוע לחו"ל בחופש יאמרו: אנחנו לא רוצים להיות סגורים, מצומצמים, אנחנו רוצים להכיר את העולם הגדול, להרחיב את הדעת, לראות יופיו של עולם; זה לא פוגע באהבת הארץ שלנו, זה לא מחליש את אהבת ישראל. הטיול בחו"ל משחרר, מרענן והוא רק מוסיף כוחות חדשים.
אינני בא לסתור את ההסברים הללו. אני בא לדבר במישור אחר לגמרי, כי מעלתה של ארץ-ישראל היא היותה ארץ הקודש. ארץ שיש בה קדושה אלקית. וקדושה זה לא דבר שנתפס בהשגה הגיונית אנושית. זו מהות רוחנית שלמעלה מיכולת התפיסה הרציונאליות.
ובחו"ל אין קדושה. ולא רק שאין קדושה בחו"ל, אלא היא ארץ טמאה, חכמים גזרו עליה טומאה. ארץ העמים נקראת בית קברות.
בירושלמי מובא שרבי ראה אדם אחד שיצא מחוץ לגבולה של ארץ-ישראל. אמר לו, הלא אתה בן איש פלוני כהן, מדוע אתה בבית הקברות בארץ העמים הטמאה?
כאשר דוד המלך נאלץ לברוח ולצאת מארץ-ישראל הוא אמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך, כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת-כוכבים.
מעניין שהרמב"ם כתב בשינוי לשון מהגמרא. הוא לא אמר "כל הדר בחו"ל" אלא "שכל היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה-זרה", כלומר אפילו על-מנת לחזור, אפילו לטיול. כך אני מבין את דבריו.
אמר רב ספרא (גיטין דף עו): "כשהיו חכמים נפרדים זה מזה, היו נפרדים בעכו". כלומר, בני חו"ל שבאו ללמוד תורה בארץ-ישראל ואחר כך היו חוזרים לבתיהם בחו"ל, היו מלווים אותם בני ארץ-ישראל עד גבולה של ארץ-ישראל, עד עכו, ולא יצאו מארץ-ישראל, אפילו רק על מנת להמשיך ללוות אותם.
כל זה כי אי אפשר לוותר על קדושתה של ארץ-ישראל ולהיטמא באווירה של ארץ העמים, אפילו לזמן קצר.
לעומת זאת, על הטיול בארץ-ישראל אמרו חכמים: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המהלך ד' אמות בארץ-ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". דבר זה נלמד מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה".
הוי אומר, שהשהיה בארץ-ישראל, והליכה מינימלית - ד' אמות בארץ-ישראל, יש לזה משמעות רוחנית עצומה.
ההגיון לא מסוגל להבין זאת. קשה להבין שלהליכה בארץ-ישראל יש ערך כה נשגב.
אפשר להבין את דברי חכמים שאמרו "כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" כי האדם מתפלל, מהלל את ד' ובכל יום תמיד. אבל מה המעלה של הליכה חד פעמית בארץ-ישראל?
אמנם כך הם הדברים. לארץ-ישראל מעלה רוחנית עליונה. עצם ההמצאות בה מרוממת את הנפש ומבטיחה את עתידה לעולם הבא.
ומי יוכל אחרי דברי חכמים אלו להעלות על דעתו לוותר על מעלתה של ארץ-ישראל אפילו לימים מעטים ולעזוב את הארץ לטיול, להיטמא בטומאת ארץ העמים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











