ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
הגאון המפורסם ר' אברהם בן הגר"א [גאוניותו ניכרת מפירושיו "באר אברהם" לביאורי אביו על אגדות מסכת ברכות], כתב גם ביאור לספר תהלים. שם בפרק מ"ז [פסוק ה] על המקרא: "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה" שואל משום מה הוזכר כאן דוקא יעקב אבינו? הוא עונה וזו לשונו:
"אמר דוד המלך [מחבר ספר תהלים] מי גדול לנו מיעקב אשר בעינו לא היתה ארץ טובה ממנה כי אהב אותה בחייו ובמותו [=כלומר שציוה ליוסף בנו להעביר את גופתו לקבורה אך ורק בארץ ישראל], כי אפילו לראות את יוסף בנו, אשר אהב מכל בניו, ונתמנה למלך [=ממילא לא הורשה יוסף לצאת ממצרים] לא היה רוצה ללכת אם לא נֶאֱמַר לו 'אל תירא מרדה מצרימה'. ובמותו אמר 'אל נא תקברני במצרים'' ואם כן בה נתגאה יעקב ונתעלה, והוא [שנאמר כאן במקרא] "אשר אהב אותה סלה" כמו שאמרו [חז"ל, עירובין נד, א] 'כל מקום שנאמר 'נצח, סלה, ועד', אין לו הפסק עולמים'" [עכ"ל].
מניין לנו שיעקב היסס אם לצאת, ורק יצא אחרי שקיבל רשות מהקב"ה? הנה בשאלה דומה כותב רמב"ן (על בראשית מו, א):
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:
(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
(ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
(ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
יש לשים לב [א] פתח המקרא ששמו "ישראל" ומיד אחרי ההחלטה לרדת למצרים, שמו התחלף ל"יעקב". כלומר ממדריגה רמה של שמחה למדריגה ירודה של צער.
[ב] כיון שהוא כבר יצא בדרך דרומה, לכיוון מצרים, וכנאמר בפסוק הקודם :
(כח) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:
מה ראה צורך להקריב קרבנות ולבקש מהקב"ה חזון? ומדוע דוקא בבאר שבע, ולא במקום מגוריו [לדברי מהרז"ו בביאורו לבראשית רבה סח פסקא ה, מקום מגורי יעקב היו בחברון] משם התחיל את המסע? שהרי כאן כתוב "ויבא בארה שבע" כלומר לא היה זה מקום מגוריו?
ענה על כך רמב"ן (בראשית מו, א): "ועשה זה בבאר שבע שהוא בית תפילה לאבותיו, ומשם נטל [יעקב] רשות בלכתו לחרן" [עת שברח מאחיו עשו].
והנה חז"ל אמרו (בראשית רבה סח, ה) בריחת יעקב מאחיו עשו: "ומה תלמוד לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'? אלא אמר, אבא [=יצחק] בשעה שבקש לצאת לחוצה לארץ מהיכן הורשה לו? לא מבאר שבע? אף אני הריני הולך לבאר שבע, אם נותן לי [=הקב"ה] רשות הריני יוצא, ואם לאו איני יוצא. לפיכך הוצרך הכתוב לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'" [עכ"ל].
זאת אומרת, אפילו עת שהיתה סכנת מות מרחפת על ראשו, שהרי אמרה לו אמו רבקה (בראשית כז) במפורש:
(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹול, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹולִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ, וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?:
ברור כשמש כי יצליח יעקב יותר להמלט מכל סכנה אם ידור בארץ אחרת, וכל שכן אצל דודו לָבָן שיגן עליו. וגם אפשרויות רבות יש לפניו להסתתר אי-שם בכל מרחבי ארץ ישראל. ואעפ"כ לא החליט לצאת מארץ ישראל עד שהקב"ה הרשה לו.
[והדברים דומים לדברי הקדמון ר' אשתורי הפרחי ב"כפתור ופרח" פרק עשירי (מהד' ישנה עמ' 36, ומהד' חדשה עמ' רמ"ב), וכן דברי "מגן אברהם" בביאורו "זית רענן" לילקוט שמעוני על תחילת עשרת הדברות (יתרו) מדוע ר' נתן במכילתא מבאר שהם יושבי ארץ ישראל? כי גם בזמן השמדות בעניני דת שעינו והרגו הגוים לשומרי המצוות, נקראו בני ארץ ישראל "אוהבי ולשומרי מצוותי": "מפני שמוסרים נפשם עליהם מה שלא נצטוו על כך. אלו שהיו יושבין בארץ ישראל, שבארץ ישראל היו גזירות קשות והיו יכולים לברוח לחוץ לארץ, ואפילו הכי מסרו עצמן על ישיבת ארץ ישראל. מה שאין כן היושב בחוץ לארץ במקום גזירות קשות מתחייב בנפשו אם לא הולך למדינה אחרת (כדעת הרמב"ם בהל' יסודי התורה, פרק חמישי)].
הרי לנו מכאן ללמוד מאבותינו, ובמיוחד יעקב בחיר שבאבות (בראשית רבה, עו, א ), עד כמה לבו של אדם צריך להסס עליו אם לצאת לחוץ לארץ לראות בנו או קרוב משפחה אחר.
ועובדה היא, כי הרב קוק לא יצא לחו"ל כדי להשתתף בנישואי בנו יחידי ואהובו, ר' צבי יהודה קוק, שהיו בשויצריה. כמו שאנו לומדים מ"אגרות הראי"ה" [ממכתבו המתוארך כ"ב שבט, תרפ"ב, ואחר כך מכתבו בכ"ז אדר תרפ"ב].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
