ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
הגאון המפורסם ר' אברהם בן הגר"א [גאוניותו ניכרת מפירושיו "באר אברהם" לביאורי אביו על אגדות מסכת ברכות], כתב גם ביאור לספר תהלים. שם בפרק מ"ז [פסוק ה] על המקרא: "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה" שואל משום מה הוזכר כאן דוקא יעקב אבינו? הוא עונה וזו לשונו:
"אמר דוד המלך [מחבר ספר תהלים] מי גדול לנו מיעקב אשר בעינו לא היתה ארץ טובה ממנה כי אהב אותה בחייו ובמותו [=כלומר שציוה ליוסף בנו להעביר את גופתו לקבורה אך ורק בארץ ישראל], כי אפילו לראות את יוסף בנו, אשר אהב מכל בניו, ונתמנה למלך [=ממילא לא הורשה יוסף לצאת ממצרים] לא היה רוצה ללכת אם לא נֶאֱמַר לו 'אל תירא מרדה מצרימה'. ובמותו אמר 'אל נא תקברני במצרים'' ואם כן בה נתגאה יעקב ונתעלה, והוא [שנאמר כאן במקרא] "אשר אהב אותה סלה" כמו שאמרו [חז"ל, עירובין נד, א] 'כל מקום שנאמר 'נצח, סלה, ועד', אין לו הפסק עולמים'" [עכ"ל].
מניין לנו שיעקב היסס אם לצאת, ורק יצא אחרי שקיבל רשות מהקב"ה? הנה בשאלה דומה כותב רמב"ן (על בראשית מו, א):
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:
(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
(ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
(ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
יש לשים לב [א] פתח המקרא ששמו "ישראל" ומיד אחרי ההחלטה לרדת למצרים, שמו התחלף ל"יעקב". כלומר ממדריגה רמה של שמחה למדריגה ירודה של צער.
[ב] כיון שהוא כבר יצא בדרך דרומה, לכיוון מצרים, וכנאמר בפסוק הקודם :
(כח) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:
מה ראה צורך להקריב קרבנות ולבקש מהקב"ה חזון? ומדוע דוקא בבאר שבע, ולא במקום מגוריו [לדברי מהרז"ו בביאורו לבראשית רבה סח פסקא ה, מקום מגורי יעקב היו בחברון] משם התחיל את המסע? שהרי כאן כתוב "ויבא בארה שבע" כלומר לא היה זה מקום מגוריו?
ענה על כך רמב"ן (בראשית מו, א): "ועשה זה בבאר שבע שהוא בית תפילה לאבותיו, ומשם נטל [יעקב] רשות בלכתו לחרן" [עת שברח מאחיו עשו].
והנה חז"ל אמרו (בראשית רבה סח, ה) בריחת יעקב מאחיו עשו: "ומה תלמוד לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'? אלא אמר, אבא [=יצחק] בשעה שבקש לצאת לחוצה לארץ מהיכן הורשה לו? לא מבאר שבע? אף אני הריני הולך לבאר שבע, אם נותן לי [=הקב"ה] רשות הריני יוצא, ואם לאו איני יוצא. לפיכך הוצרך הכתוב לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'" [עכ"ל].
זאת אומרת, אפילו עת שהיתה סכנת מות מרחפת על ראשו, שהרי אמרה לו אמו רבקה (בראשית כז) במפורש:
(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹול, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹולִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ, וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?:
ברור כשמש כי יצליח יעקב יותר להמלט מכל סכנה אם ידור בארץ אחרת, וכל שכן אצל דודו לָבָן שיגן עליו. וגם אפשרויות רבות יש לפניו להסתתר אי-שם בכל מרחבי ארץ ישראל. ואעפ"כ לא החליט לצאת מארץ ישראל עד שהקב"ה הרשה לו.
[והדברים דומים לדברי הקדמון ר' אשתורי הפרחי ב"כפתור ופרח" פרק עשירי (מהד' ישנה עמ' 36, ומהד' חדשה עמ' רמ"ב), וכן דברי "מגן אברהם" בביאורו "זית רענן" לילקוט שמעוני על תחילת עשרת הדברות (יתרו) מדוע ר' נתן במכילתא מבאר שהם יושבי ארץ ישראל? כי גם בזמן השמדות בעניני דת שעינו והרגו הגוים לשומרי המצוות, נקראו בני ארץ ישראל "אוהבי ולשומרי מצוותי": "מפני שמוסרים נפשם עליהם מה שלא נצטוו על כך. אלו שהיו יושבין בארץ ישראל, שבארץ ישראל היו גזירות קשות והיו יכולים לברוח לחוץ לארץ, ואפילו הכי מסרו עצמן על ישיבת ארץ ישראל. מה שאין כן היושב בחוץ לארץ במקום גזירות קשות מתחייב בנפשו אם לא הולך למדינה אחרת (כדעת הרמב"ם בהל' יסודי התורה, פרק חמישי)].
הרי לנו מכאן ללמוד מאבותינו, ובמיוחד יעקב בחיר שבאבות (בראשית רבה, עו, א ), עד כמה לבו של אדם צריך להסס עליו אם לצאת לחוץ לארץ לראות בנו או קרוב משפחה אחר.
ועובדה היא, כי הרב קוק לא יצא לחו"ל כדי להשתתף בנישואי בנו יחידי ואהובו, ר' צבי יהודה קוק, שהיו בשויצריה. כמו שאנו לומדים מ"אגרות הראי"ה" [ממכתבו המתוארך כ"ב שבט, תרפ"ב, ואחר כך מכתבו בכ"ז אדר תרפ"ב].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
