ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מסופר בתלמוד שרב אסי שאל את רבי יוחנן: מהו לצאת מהארץ לחוצה לארץ? אמר לו: אסור. שאל רב אסי: ולצאת לקראת האמא, האם מותר? אמר לו רבי יוחנן: איני יודע, כלומר, אפילו לצאת על מנת לקבל את פני אמו ולחזור, גם זאת לא התיר רבי יוחנן במפורש.
ואמר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמים זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מן הארץ לחו"ל. בני חוץ לארץ שבאו ללמוד בארץ ישראל, ואחר כך היו שבים לבתיהם בחוצה לארץ, כשהיו בני ארץ ישראל מלווים אותם, לא ליוום אלא רק עד גבול ארץ ישראל ולא יותר.
אף על פי שהמלווים ליוו על מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל.
הרמב"ם בהלכות מלכים כותב שאסור לצאת מארץ ישראל לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מן הגויים ויחזור לארץ ישראל. וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור. ומוסיף הרמב"ם ואומר: ואם אינו מוצא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יוצא הוא לכל מקום שימצא בו פרנסה, ואע"פ שמותר לצאת, אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה יצאו ונתחייבו כליה למקום.
העולה מדבריו, שאסור לצאת לחו"ל אפילו על מנת לחזור, אלא למטרות גדולות והכרחיות, כמו ללמוד תורה, או לשאת אשה, ולחזור בחזרה, אבל לטייל בחו"ל אסור.
ישיבת ארץ ישראל חשובה כל כך, עד שאם לא מצא אשה בארץ ישראל ומצא אשה בחוץ לארץ אבל זו איננה רוצה לעלות עימו לארץ-ישראל, לא ישא אשה זו, ויגור בארץ-ישראל.
עוד מסופר בתלמוד על אדם אחד שיצא לחו"ל ונשא שם אשה ומת, והותירה זקוקה ליבום, כי לא נולדו להם ילדים. אחיו שהיה בארץ ישראל בא לפני רבי חנינא ושאל, האם מותר לו לצאת לחו"ל ולייבם את אשת אחיו. אמר רבי חנינא: אחיך נשא כותית, ברוך המקום שהרגו. ואתה תרד אחריו? כלומר, חכמים ראו את היציאה לחוצה לארץ כדבר שלילי ביותר.
ובאמת מסקנת ההלכה היא כך: הרמב"ם והשו"ע וחבל ראשונים סוברים שאסור לצאת מארץ-ישראל לחוצה לארץ לטיול אף על מנת לחזור. אמנם ישנה גם דעה שמותר לצאת על מנת לחזור, זו דעת המוהרי"ט, ואף הוא אומר שאין זו מידת חסידות, אבל ההלכה נפסקת תמיד כהרמב"ם והשו"ע.
אמנם, גם אילו לא היתה קובעת ההלכה שאסור לצאת מארץ ישראל לצורך טיול, גם בלי האיסור, איך יפסיד אדם את מעלותיה של הארץ? הרי אמרו חכמים: כל הדר בארץ ישראל הרי הוא כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה.
ואמרו עוד: כל המהלך ד' אמות בא"י, הרי הוא בן העוה"ב, ועוד ועוד.
מי שמודע למעלותיה של ארץ ישראל, איך יצא לחו"ל ואפילו לזמן מועט, הרי יפסיד את המעלות של א"י?
איך יסכים האדם להיות מרוחק מהשכינה.
על כן יש לקרוא לכל המטיילים לטייל בא"י דוקא.
וכל המהלך ד' אמות בא"י הרי הוא בן העולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
