ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מסופר בתלמוד שרב אסי שאל את רבי יוחנן: מהו לצאת מהארץ לחוצה לארץ? אמר לו: אסור. שאל רב אסי: ולצאת לקראת האמא, האם מותר? אמר לו רבי יוחנן: איני יודע, כלומר, אפילו לצאת על מנת לקבל את פני אמו ולחזור, גם זאת לא התיר רבי יוחנן במפורש.
ואמר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמים זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מן הארץ לחו"ל. בני חוץ לארץ שבאו ללמוד בארץ ישראל, ואחר כך היו שבים לבתיהם בחוצה לארץ, כשהיו בני ארץ ישראל מלווים אותם, לא ליוום אלא רק עד גבול ארץ ישראל ולא יותר.
אף על פי שהמלווים ליוו על מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל.
הרמב"ם בהלכות מלכים כותב שאסור לצאת מארץ ישראל לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מן הגויים ויחזור לארץ ישראל. וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור. ומוסיף הרמב"ם ואומר: ואם אינו מוצא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יוצא הוא לכל מקום שימצא בו פרנסה, ואע"פ שמותר לצאת, אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה יצאו ונתחייבו כליה למקום.
העולה מדבריו, שאסור לצאת לחו"ל אפילו על מנת לחזור, אלא למטרות גדולות והכרחיות, כמו ללמוד תורה, או לשאת אשה, ולחזור בחזרה, אבל לטייל בחו"ל אסור.
ישיבת ארץ ישראל חשובה כל כך, עד שאם לא מצא אשה בארץ ישראל ומצא אשה בחוץ לארץ אבל זו איננה רוצה לעלות עימו לארץ-ישראל, לא ישא אשה זו, ויגור בארץ-ישראל.
עוד מסופר בתלמוד על אדם אחד שיצא לחו"ל ונשא שם אשה ומת, והותירה זקוקה ליבום, כי לא נולדו להם ילדים. אחיו שהיה בארץ ישראל בא לפני רבי חנינא ושאל, האם מותר לו לצאת לחו"ל ולייבם את אשת אחיו. אמר רבי חנינא: אחיך נשא כותית, ברוך המקום שהרגו. ואתה תרד אחריו? כלומר, חכמים ראו את היציאה לחוצה לארץ כדבר שלילי ביותר.
ובאמת מסקנת ההלכה היא כך: הרמב"ם והשו"ע וחבל ראשונים סוברים שאסור לצאת מארץ-ישראל לחוצה לארץ לטיול אף על מנת לחזור. אמנם ישנה גם דעה שמותר לצאת על מנת לחזור, זו דעת המוהרי"ט, ואף הוא אומר שאין זו מידת חסידות, אבל ההלכה נפסקת תמיד כהרמב"ם והשו"ע.
אמנם, גם אילו לא היתה קובעת ההלכה שאסור לצאת מארץ ישראל לצורך טיול, גם בלי האיסור, איך יפסיד אדם את מעלותיה של הארץ? הרי אמרו חכמים: כל הדר בארץ ישראל הרי הוא כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה.
ואמרו עוד: כל המהלך ד' אמות בא"י, הרי הוא בן העוה"ב, ועוד ועוד.
מי שמודע למעלותיה של ארץ ישראל, איך יצא לחו"ל ואפילו לזמן מועט, הרי יפסיד את המעלות של א"י?
איך יסכים האדם להיות מרוחק מהשכינה.
על כן יש לקרוא לכל המטיילים לטייל בא"י דוקא.
וכל המהלך ד' אמות בא"י הרי הוא בן העולם הבא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










