ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הווי אומר, בית-אל, שהיא לוז, היא עיר מיוחדת. היה בה כח חיים נצחי. האנשים שבתוכה לא היו מתים. הזקנים שהאריכו ימים ושבעו כבר מהחיים, ולא נותר בהם כח לחיות עוד, לא יכלו למות בעיר; היו צריכים להוציא אותם מחוץ לעיר, כדי שיוכלו למות. כעין זה חכמים מספרים במסכת סנהדרין (דף צז.): אמר רבא: מתחילה חשבתי, שאין אדם בעולם, שידבר אמת תמיד, עד שפגשתי אחד מהחכמים, שנקרא רב טבות או רב טביומי, והוא אמר שאפילו היו נותנים לו כל חללו של עולם, לא היה משנה את דיבורו לשקר, לא היה דובר לא-אמת. וכך הוא סיפר: פעם אחת הוא נקלע למקום שקראו לו קושטא, ואנשי אותו מקום לא היו משקרים אף פעם אלא דוברי אמת תמיד, ובאותו מקום לא מת אדם שלא בזמנו. הוא התחתן עם אשה אחת מהם ונולדו להם שני ילדים. פעם אחת אשתו עסקה בדבר שהצניעות יפה לו, ובאותה שעה באה שכנה ושאלה עליה. חשב בעלה, שאין זה נכון לומר לשכנה מה עושה אשתו, ולכן אמר לשכנה, שאשתו לא נמצאת בבית. לא עבר זמן רב ומתו שני בניו. שאלו אותו אנשי העיר: מה קרה? מה עשית? הרי בעיר שלנו אף פעם לא מתים אנשים טרם זמנם! סיפר להם, שהוא נאלץ לשנות בדיבורו מפני הצניעות. אמרו לו: בבקשה, צא מכאן ואל תגרום שבעירנו ימותו אנשים.
נראה שיש קשר בין הדברים: גם בעיר לוז לא היו מתים, ואפילו הזקנים לא היו מתים, מפני שהעיר הזאת היתה עיר האמת. בית-אל - לוז היא עירו של יעקב: כאן הוא חלם, לבית-אל הוא קבע לעלות אחרי שובו מחרן ולקיים נידרו אשר נדר לד', ובמקום הזה נקרא שמו ישראל. ויעקב, היתה בו מידת האמת, שנאמר: "תתן אמת ליעקב", והעיר שהוא קשור אליה היא עיר האמת. בעיר הזו לא מתים אנשים. ועל יעקב אומרים חכמינו זכרונם לברכה (תענית ה:): "יעקב אבינו לא מת". "מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים".
עוד דבר נאמר במדרש-רבה (שם) על בית-אל היא לוז: "אמר רבי אבא בר כהנא: למה נקרא שמה לוז? [ש]כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים-טובים כלוז". בעיר הזו יש אקלים רוחני מיוחד, יש בה אווירה מלהיבה, ומי שנכנס בה היה מתמלא בצימאון לתורה וחשק לקיום מצוות ומעשים-טובים, כמו עץ לוז שמרבה פירות. אלו היו מעלותיה של העיר בית-אל. כעת, שבית-אל היא לוז, קמה מחדש, בעז"ה גם תכונותיה המיוחדות יתחדשו והיא תהיה עיר מלאת חיים, שכל הנכנס בה, מרבה במצוות ובמעשים טובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
